קו. לאב 08. המסע לניו יורק.
חמישה ימים אינטנסיביים, מאד.
פגשנו את אנשי הפדרציה, התארחנו בבתים לארוחות ערב, פגשנו אנשים ונשים מרשימות ומרשימים, מכל זרמי היהדות, פעילם חברתיים, בכירים ממגוון תפקידים וארגונים, שוטרים ב NYPD, יזמים ישראלים, אנשי תרבות ואמנות, ועל גג ניו יורקי עם רוח קרירה ערכנו את מרתון היזמות החברתיות באנגלית. הלכנו המון. חווינו את האנרגיה הניו יורקית ובעיקר את האנרגיה הקבוצתית! איזו קבוצה משובחת, באמת. קשה לסכם מסע אישי ומסע קבוצתי בתוך אוירה אחרת ואין ספור מפגשים, שיחות ודיונים, אבל אין ספק שהמסע הקבוצתי הוא הייחודי כל כך במסע הזה. לחוות לא רק בעצמך אלא דרך הידהוד לחוויות של האחרים. חוויות של תוכן, זהות ותפיסות עולם, בתוך קבוצה מגוונת בצורה המקסימלית (באמת) היא היא החוויה הקו. לאבית האמיתית. כמו שהעידו שניים מהמשתתפים בסוף המסע:
"יש תנאים שיכולים להיווצר רק בתוך קבוצה, משהו שמייצר סינרגיה, השלם גדול יותר מסך חלקיו."
"הרגע הכי זכור אתה שואל? וכנראה זה לא רגע אלא תחושה יותר של ביחד כזה. ביחד נדיר וחמקמק שניתן לתפוס אותו ולחוות אותו רק בקבוצה של אנשים שאתה אוהב ומעריך את דעתם וקרבתם. זה ביחד בציפייה כבר שעומדים בבידוק בנתב"ג. ביחד במפגשים ובהפסקות הקפה. ביחד בהתרגשות של אחד המשתתפים שפעם ראשונה ראה את ניו יורק וזה מפעים אותו. הביחד הזה נשאר גם לאחר המסע. נשאר איתי".
