מסע חקר לחברה הבדואית בנגב עסק בנשים ובשאלה מה בין מסורת לקדמה. אבל כמו בכל מסע חקר טוב, יש שאלת חקר, ויש את מה שמביאים חברי הקבוצה לתוך המסע, מה הם פוגשים שם ואצלם.
פגשנו לאורך המסע נשים מיוחדות, יזמיות ואקטיביסטיות, חכמות, צנועות ועוצמתיות בצורה יוצאת דופן. הן סיפרו את סיפורן האישי, המקצועי והחברתי. יש רגעים שהפער בין אורח החיים ותנאי המגורים שלהן לבין ההשכלה, ההשפעה וההצלחה שלהן פשוט לא נתפס. ביקרנו ברהט, בלקייה, באום אל חיראן ובח'ורה, וגם רקדנו קצת דבקה עם להקה של צעירי רהט.
את המשמעות של המסע עבור המשתתפים תוכלו לקרוא בדברים שאמרו וכתבו בתום המפגש, אחרי תהליך קבוצתי לא קל אבל מאד משמעותי:
"רוצה להודות לכם על מסע מיוחד, מדויק, חזק, אוטנטי, נשי ומעורר השראה. יומיים שבהם שיקפתם מה זה "מסורתיות בקדמה".. הנשים שפגשנו הראו מה זה להיות מסורתי אבל גם לנפץ כל תקרת זכוכית, מה זה להיות דל במשאבים אבל גם להיות שאפתני, מה זה להיות מוגבל בקודים אבל גם לוחמני, מה זה להיות כמעט בלי תנאים תשתיתיים אבל גם להיות מהגאונים של החברה שלך, מה זה להיות מושכל ומשכיל אבל גם להיות צנוע, מה זה להיות מקופח מספר פעמים אבל גם אמפטי, מה זה להיות עם אישה פורצת דרך אבל גם מעריצה ומוערצת.. לא לא.. זה לא בין מסורתיות לקידמה.. זה לא או/או.. אפשר גם וגם.. גם להיות מסורתית וגם להיות בקדמה, גם להיות מודרת וגם להיות שיאנית, גם להיות מתוסכלת וגם להיות חייכנית.. גם להיות אלמנה וגם להיות שאפתנית."
"במבנה המהודק של המסע ושל השיח יצרנו סיר לחץ והיום חשבתי על זה שאולי יצרנו דווקא להפך – סיר לבישול ארוך, מקום להקשיב ולשמוע, עד הסוף, לתת למחשבות ולתחושות מקום בתוכנו לפני שיצאו לקבוצה, ולהיות בקשב למה שמתרחש בין לבין הטיעונים והסיסמאות שמעצבות בצורה כה מהותית את הזהויות שלנו. אני מרגיש שבבין לבין הזה מצאנו גם איזושהי אמת חדשה וגם כואבת, ואם לא חדשה אז מבעבעת, של כולנו".
"התווכחנו, הקשבנו, עיבדנו, כעסנו, הבנו וחיבקנו. חלק מתהליך של צמיחה של קבוצה שמורכבת מפסיפס אנושי מדהים ושונה."