סמינר הסיום נערך במצפה רמון ובסיכומו, בשיחה מרגשת, חלקו המשתתפים/ות מעט מתחושות החוויה של שנת הקו. לאב שלהם/ן. רגע לפני שנכנסים להתנעה של היוזמות המחברות ומצטרפים למשפחת הבוגרים.
מזמינים לקרוא כדי להבין קצת עד כמה קו. לאב נוגעת ומשפיעה, ובעיקר עד כמה זכינו להוביל קבוצה מופלאה כזו לאורך השנה. תודה לכל אחת ואחד מכם!
…"קיבלתי שני דברים במסע: את עצמי ואתכם"
…"אם יש מקום שבו נכון לעבור תהליך של חיפוש זהות זה קו. לאב."
…"היכולת להישאר ללא מילים ולהשאיר את זה ככה."
…"קיבלתי חיזוק לזהות שלי, בדיוקים הקטנים, בחיזוק הגאווה שבזהות שלי, אני מאוד שלם כעת במקום שלי."
…"למדתי שאפשר להתעצבן, לכעוס ולאהוב. גרמתם לי המון המון אי נוחות. הזזתם אותי מהמקום השבלוני והמאוד יציב. נכנסתי לתהליך בחפץ לב ובשמחה ובעינים פקוחות ואי הנוחות הזו הובילה אותי, אחרי מסע ועיבוד, למקום של רוגע ונחת".
…"אתם לימדתם אותי, איך להיות אש. לא לבחור בין אור לשריפה, אלא להיות אש מאירה. רק פה למדתי להיות אש חכמה, נוגעת, מחממת. למדתי הרבה על עצמי ועברתי מסע מאוד משמעותי וגם מאוד קשה עם עצמי. למדתי שאפשר להיות משוחררת, אבל בחכמה, שאפשר להיות בתשוקה ועם חלומות ולהוביל אותם. שאני לא לבד בדרך. לימדתם אותי את זה. אתם אנשים שאפשר לתת בהם אמון, להאמין בכוונות הטובות שלכם ולעשות ביחד"