בוגרים משתפים

רחלי ברכר

(נכתב באפריל 2020)

ערב ״שבת הגדול״

לפני שהתעוררתי הבוקר, חלמתי כי כמו בכל שנה, בזמן הזה, הבתים כבר בסבבים אחרונים של הכנות, הילדים בכל השכונות משחקים מטה בחצרות, רעש של שואב אבק נישא ברקע ונערים בסיכון שוטפים מכוניות ברחובות עם צינורות מאולתרים. בכל קרן רחוב מתקיימת חלוקה של מצרכי מזון למעוטי יכולת ויחד עם אדי האקונומיקה היתה אנרגיה באויר, של התחדשות ועשייה. ויחד, אוי היחד.

ואז התעוררתי.

התעוררתי הבוקר לתחושה קשה של ״עליהום״ תקשורתי. המורכבות הקיימת נעדרת מכל שיח. יש אנחנו ויש הם. אנחנו, אלא שלא מפנימים, שמסכנים, שמתעלמים, שמדביקים, שנבערים מדעת, שחיים בגטו, אלה שהביאו את זה על עצמם.

התעוררתי הבוקר למצוקה קהילתית אדירה, בתקופה הכי קשה של השנה, שבה לבידוד אין מקום, מקום פיזי. שבה לאבא אברך ואמא בחל״ת לא ברור איך יערכו חג. התורמים הפכו לנתרמים ואם יש חלוקה של ירקות בזול, אז שתלך הקורונה, נלך לנסות להשיג גם אם זה אומר לא לשמור על מרחק.

התעוררתי הבוקר לשקט. לשקט מבשר רעות. שקט של דאגות קיומיות, איך וכיצד נחגוג את חג החירות בפועל ובנפש. שקט של איסור התקהלות, איסור שריפת חמץ, איסור הגעלת כלים. כולנו בנויים על סיפורי גבורה של קיום מצוות תחת ׳הגבלות שלטוניות׳ ולוקח זמן להפנים שההגבלה היא שלנו, ורק שלנו, עלינו.

התעוררתי הבוקר גם עם מאות הודעות מא.נשים יקרים ששואלים מה שלום, ואיך אפשר לעזור. ואני רוצה רק לומר- אתם יכולים לעזור. בדיוק כך. בחמלה הדדית, בערבות, בלא ללבות את השיח הקשה גם כך. עם הכל נסתדר, אם עברנו את פרעה- נעבור גם את זה. אבל יחד, לא לבד. בעזרת השם – ובעזרתכם.

רחלי ברכר

רואת חשבון ושותפה, נחומבסקי, שטיינברג ושות'

רחלי ברכר היא רואת חשבון ושותפה במשרד נחומבסקי, שטיינברג ושות'. היא הייתה החרדית הראשונה במשרד רואי החשבון שהיא הצטרפה אליו ובעידודה החברה מעסיקה היום למעלה מארבעים עובדים חרדים. בנוסף היא ייסדה את התא החרדי בלשכת רואי החשבון, מרצה מארחת קבוצות בנושא החברה החרדית. בוגרת תואר ראשון ממכללת קריית אונו ותואר שני במדיניות ציבורית (בהצטיינות יתרה), אוניברסיטת תל אביב. גרה בבני ברק. מייסדת שותפה של יוזמת קו. לאב הכדור בידיים שלך.

רבקה יפית הירש

שלום לכולם, שמי רבקה יפית קנר (הירש), בוגרת קו. לאב 06.
אם הייתי רוצה לתאר את מהות העשיה והתשוקה שלי הייתי אומרת שאני יוצרת וחברה במרחבים להתפתחות וצמיחה על ידי חיבורים משמעותיים, בין אדם לעצמו, בין אדם לאדם ובין אדם לסביבה.

לאחר שנים של הנחיה והדרכה בתחום החינוך הבלתי פורמלי וכמאמנת לנשים במקומות של משבר, בהם לקחתי חלק בהקמת מרכז אימון נשי עירוני, ראשון מסוגו בראשל"צ, לפני כ8 שנים החל המסע האישי והמקצועי שלי עם קהילות. מה שהחל בבעירה בבטן ושלוש נשים בסלון, הלך וצמח לקהילת נשים עסקיות, אשר היוותה השראה ומודל לפיתוח קהילות עסקיות באזור ולכל תחומי העיסוק שלי כיום.

נעה בעבודתי בין האישי, חברתי קהילתי. מנהלת את קהילת עסקיות– קהילת מעוף לנשות עסקים בירושלים ומישור החוף עבור הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והמסחר.
עוסקת בפיתוח, הקמה וליווי של קהילות עסקיות עבור רשויות בדגש על הפריפריה ושותפה בפרויקטים שונים של קורסים וסדנאות בנושאי קהילה. מאמינה מאוד בכוחן וכדרך חיים בהקשר החברתי, העסקי, לפיתוח כלכלי, חיזוק החוסן ושיח חדש בין הרשויות לאנשים.

בעלת תואר ראשון בחינוך ומגשרת בחינוך ובקהילה עצמאית, גרה בשילה, אמא ל4 ושוקו הכלב, סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה ארגונית- פתוח ידע וחדשנות בארגונים. במעברים תמידיים בין מגזרים 😊
במהלך השנה בקו. לאב עברתי שינוי משמעותי בחיי האישים והתגרשתי, מה שחיבר אותי יותר לשליחות שאני רואה בעבודתי, עם נשים בתהליכי פרידה וגירושים. המקום שלי שהיה עטוף ועם המון תמיכה ועם התמודדויות רבות, לא קיים עבור נשים רבות שמתמודדות לבדן.

קו. לאב עבורי הייתה מקום של חיבור עמוק לאנשים גם בשנה סוערת ממש. קשרים שנמשכים עד היום. חלקי פאזל שהתחברו: כיצד להיות בטוחה בקולך תוך כדי שמיעת האחר. יזמות מתוך חיבורים, מתוך הראיה החברתית והתפיסה שהשיח הזה, הוא החשוב ליצירה של עשיה משמעותית.
בימים אלו אנו עובדים על מיזם משותף של ארבעה חברי קו. לאב 06, שנקרא "מרחבי צמיחה". מיזם "מרחבי צמיחה" מציע דרך התמודדות חדשה לאתגרי חיים המשלבת שתי מתודות מרכזיות. הראשונה, מפגש במרחבי הטבע וכלים של מגע ישיר עם הטבע והצומח. המתודה השניה היא קבוצה רב קהילתית.

אם התחברתם (מקווה שכן) ובכל מקרה אני תמיד שמחה להכיר אנשים חדשים ומעניינים, אם אתם עוסקים בתחומים האלה ואולי הדלקתי איזה רעיון או מחשבה, או תרצו להתייעץ. מוזמנים ומוזמנות לפנות אליי בשמחה רבה.

רבקה יפית הירש

מנהלת קהילה ומנחת מנהלי קהילות, יועצת ומרצה לעצמאיות, עצמאית

רבקה יפית הירש, מובילת קהילות, יועצת, מרצה ומנחה במגזר הפרטי ובמעוף, בעיקר לנשים בתחום העסקי. מנהלת את העסקיות - קהילת מעוף לנשות עסקים בירושלים, בנימין והשומרון, עבור הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והמסחר; מלווה יזמים ומנהלי קהילות בהקמת קהילות עסקיות אזוריות בפרויקטים מטעם רשויות מקומיות. רבקה היתה שותפה בצוות ההקמה של פרויקט אימון עירוני בראשל"צ ואחראית אינטק. לאורך שנים עוסקת בהנחיה ובליווי פרויקטים חברתיים קהילתיים בשילוב כלים עסקיים, דוגמת חנויות יד שניה ומרכזי נשים; ומאמנת נשים בתהליכי פרידה וגירושים ובשיקום מזוגיות אלימה בתהליכים אישים וקבוצתיים. בעלת תואר ראשון בחינוך (בהצטיינות) ממכללת תל חי. שירתה בנח"ל, חוזרת בתשובה, גרה בשילה, אם לארבעה. פועלת להשפיע וליצור חיבורים משמעותיים ועשייה חברתית בעיקר בקידום נשים, מתוך שיח וחיבורים בין ההגירה לישראליות, בין החילוני לדתי, בין המרכז לפריפריה, בין השמרנות לחדשנות.

ירדן זורנברג

שלום חברים אני ירדן בוגר טרי של קולאב 06, איזו תכנית משוגעת ומעולה. אפילו ילדנו תוך כדי מסע ירושלים שהייתי בין מארגניו.
אז אני ירושלמי (born&raised), בן זוג של יעל ואבא של אמיר, נדב ואביב בן ה-5 חודשים.

עד לאחרונה ניהלתי את תחום ה foodtech ופיתוח כלכלי בקרן ההון סיכון של אראל מרגלית. לפני כן הקמתי (בקו) וניהלתי פרויקט הומניטרי ב-7 מדינות מתפתחות בעיקר באפריקה שייצא מודלים בתחומי החקלאות, החינוך והבריאות. סוג של חיל שלום יהודי.

לפני כן ריכזתי וניהלתי מיזמי חינוך בלתי פורמלי בפריסה ארצית. בוגר תואר שני במנהל עסקים למנהלים EMBA של האוניברסיטה העברית ותואר שני בעו"ס קליני.

ב-3 חודשים האחרונים המשפחה ואני במסע במרכז אמריקה, סוג של צירוף של חל"ת וחפ"ל (חופשת לידה) מסע משפחתי מדהים. (תשאלו אותי כיצד) אני חוזר בעוד כמה שבועות ומתחיל לבדוק ולהבין (שוב) מה הדבר הבא עבורי.

אני מנהל פרויקטים במהותי, הקמה וניהול. אני נע בין להצטרף למשהו מעולה שקורה או מתחיל לקרות בתחום החברתי לבין לרדוף אחרי איזה חלום של מישהו או שלי, יחד באיזה צוות, יזמים, א-נשים עם השראה ורעיון. ורגליים על הקרקע. רעיון עם פוטנציאל רווח וערך מוסף.

עוד אין לי בהירות אבל פונה אליכם אם שמעתם על משהו מעניין או מחפשים שותף פוטנציאלי. ובקיצור. נעים להכיר.

ירדן זורנברג

מנהל פיתוח עסקי ואזורי, ישראייד

ירדן זורנברג הוא מנהל פיתוח עסקי ואזורי בארגון הסיוע ישראייד. לפני כן כיהן כמנהל החדשנות ביוזמה הלאומית FoodTech של אראל מרגלית; הקים וניהל את פרויקט תן, ארגון פיתוח בינלאומי, במסגרתו הקים והפעיל מרכזי פעילות בתחומי הבריאות, החקלאות והחינוך בשבע מדינות. בעברו ניהל את פרויקט אחרי לבגרות והקים פעילויות משותפות לילדים פלסטינים ויהודים. בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני בעבודה סוציאלית קלינית מאוניברסיטת חיפה; סיים את לימודי תוכנית המנהלים EMBA באוניברסיטה העברית במיקוד על עולם ההון סיכון, גר בירושלים, בן הזוג של יעל ואב לשניים.

יעקב יוסף טייכמאן

שלום לכולם, אני יעקב יוסף טייכמאן, בוגר קו. לאב 06, נשוי פלוס 4, מרכז בכיר תחום מחקר בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה- משרד הכלכלה, בעל תואר שני בקרימינולוגיה, מאובחן עם הפרעת אישיות, דיכאון וחרדה עם סימנים כפייתיים, פעיל לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בכלל ובקהילה החרדית בפרט.
במסגרת הפעילות בין היתר אני חבר בפורום לבריאות של אנשים עם מוגבלות בבית איזי שפירא, נציג הקהילה בוועדה להנגשת שירותים משפטיים לאנשים עם מוגבלות (משרד המשפטים) ולשעבר נציג הקהילה בוועדה לבחינת אפוטרופסות וחלופות הגנה על בגירים. כמו כן בעברי ריכזי ושיחקתי במופע סטנד אפ : "סליחה על ההפרעה" – מופע סטנד אפ לא נורמלי.

לקחתי חלק במחזור קו. לאב 06 בשנה שעברה. קו. לאב החזיר לי את הדחף ליזמות והתכנית עזרה לי להתחבר לחלקים שונים באישיות שלי שלא הייתי מודע להם או שהדחקתי אותם.

הרעיון שאני מקדם הוא: "הכשרת רבנים מהקהילה החרדית בסוגיות הקשורות למוגבלות.
מתוך ההבנה שלרבנים בקהילות חרדיות יש השפעה מכרעת על איכות חייהם של אנשי הקהילה. המציאות בשטח מצביעה שאנשים עם מוגבלות שנולדו למשפחות חרדיות חשים לעתים קרובות קשיי השתלבות ובידוד חברתי. בתוך קהילה שבה האחדות החברתית גבוהה כמו החברה החרדית, עובדה זו עשויה לפגוע עוד יותר.
היעדרות של מודעות בנושא בציבור החרדי מלווה את האנשים עם מוגבלות לאורך כל הדרך ומשליך על היבטים רבים של חייהם. לחלק גדול של אנשים עם מוגבלות אין רב עימו הם מתייעצים בענייני איסור והיתר כמו גם בענייני השקפה, אט אט הם מוצאים את עצמם מורחקים ממרבית המעגלים החברתיים החשובים בגלל דעות קדומות או חוסר היכרות. פתרון חלקי אפשרי לקושי זה עשוי להתקבל באמצעות הענקת הכשרה בסוגיות של מוגבלות למחנכים ולרבני קהילות. זהו אינו חזון רחוק, המצב הזה קיים כבר בלא מעט קהילות דתיות.

יעקב יוסף טייכמאן

מרכז בכיר תחום מחקר, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

יעקב יוסף טייכמאן, עובד מחקר בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. בעשור האחרון עוסק בקידום זכויות אנשים עם מוגבלות בדגש על מתמודדים עם מגבלה נפשית במגזר החרדי. היה מהמקימים של פרויקט לב בקהילה, פרויקט העוסק בקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות בקהילה החרדית, ומסייע בניהולו. בעל תואר ראשון במדעי החברה והרוח מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני בקרימינולוגיה מאוניברסיטת חיפה. גר בירושלים.

יותם רשף

שלום לכולם, אני יותם, בוגר מחזור קו. לאב 06, גר היום במושב בית זית עם בת זוג שלי תמנע, במקור אני מיגור, דור רביעי בקיבוץ (אני דואג תמיד להזכיר את זה בגאווה למרות שכבר 10 שנים אני לא חי שם).
בשלוש שנים האחרונות אני מנהל את מחלקת הקיימות והקהילה של הגן הבוטני בירושלים, מה לגן בוטני ולפעילות קהילתית? תכף אחזור לזה.

לפני שעברתי לירושלים גרתי 6 שנים בבאר שבע שם למדתי עבודה סוצאילית בתואר הראשון ומנהל עסקים של קרן מנדל בתואר השני. אבל בעיקר מה שעשיתי בתקופה הארוכה בבאר שבע היא ליצור חיים שיתופיים במרחב העירוני, יחד עם עוד שותפים מדהימים הייתי מהמקימים של ארגון "הרשת" שמטרתה לייצר אלטרנטיבת חיים לצעירים בבאר שבע, לפני כן הקמתי את הכלבוניק- מחסן ציוד שיתופי שהתחיל במדרגות של מקלט והיום הפך להיות פרויקט עוגן מוכר בעיר אשר מנגיש ציוד וכלי עבודה לכולם (כבר 7 שנים).
מהכלבויניק צמחה הנגרייה הקהילתית שיחד עם חבורה מופלאה של חולמים הקמנו מרחב לעבודה בעץ בתוך בית ספר מקצועי, מודל מיוחד שמנצל בצורה מיטבית את תשתית בית הספר ומחבר בין אנשים סביב יצירה בעץ.
6 שנים עוברות מהר ומדהים להסתכל לאחור ולראות שכל המיזמים הללו שהשקעתי בהם לב ונשמה עדיין פועלים בעיר.

ומה עכשיו קורה בחיי? הגן הבוטני היא עמותה שפועלת כבר מעל 40 שנה, בליבו של הארגון נמצא העיסוק המדעי של שימור מינים ומחקר, קצת כמו מוזיאון לצמחים (לחובבי הז'אנר יש אצלנו מעל ל7000 מינים שונים של צמחים ומעל ל300 מינים שמוגדרים בסכנת הכחדה). לפני כמה שנים טובות הבינו אצלנו בגן וגם בגנים בוטנים ברחבי העולם שלא ניתן עוד להסתגר מאחורי גדרות הגן ולעסוק רק בשימור מינים, שיש לנו אחריות חברתית וסביבתית על מה שמתרחש מחוץ לגדרות שלנו (עיר עם מעל 900,000 תושבים ואתגרים רבים..).

ופה העשייה שלי נכנסת לתמונה, בגן הבוטני הוקמה מחלקת הקיימות והקהילה או בשמה הנוסף ההאב לקיימות עירונית, המשימה שלנו היא "להנמיך את גדרות הגן" ולאפשר גישה לאוכלוסיות שלא מבקרות בו בדרךך כלל ובעיקר ליצור תכניות שמשפיעות לטובה על החיים של התושבים בעיר כולה.
אחת התכניות צמחה מתוך החוויה שלי בקו. לאב, והיא נקראת "מקום לצמוח"- מרחב לתהליכי שיקום, חיבור והתפתחות באמצעות מפגש עם הטבע. הרעיון פשוט, הגן מהווה פלטפורמה לתהליכי עומק שונים אשר משלבים מפגש עם הטבע, יש לנו כל כך הרבה מרחבי עימות בחיים בישראל אבל מעט מידי מרחבי חיבור, אז יצרנו מרחב מצמיח ומחבר כזה.

עד היום כבר קיימנו 2 תהליכים שכאלו לבני משפחה מטפלים (בשיתוף עם אגף הרווחה) המפגש השבועי בגן נותן להם רגע של מנוחה ונשימה והזמנות להעניק לעצמם.
באביב הקרוב ייצאו לדרך עוד 4 תהליכים במקביל ששלושה מתוכם יחד עם שותפים שלי ממחזור 6 בקו לאב (משתתפי התהליכים יהיו אנשי חינוך יהודים וערבים, נשים גרושות וחיילים משוחררים). אז כאן גם מסתתרת הזמנה, הפרויקט ממש בתחילת הדרך והחלום שלי שהגן הבוטני יהווה מרכז ובית לתהליכים תומכים שכאלו, ארוכים וקצרים. אז אם יש לכם מחשבות, שאלות, עצות שיכולות לעזור אשמח מאוד לחיבור.
בינתיים, האביב כבר מתחיל לבצבץ לו בגן, התורמוסים תכף פורחים במרבד סגול ומרהיב והדובדבן היפני בעוד שבועיים ייתן פריחה מרהיבה לזמן קצר, אז אם אתם בעיר בואו לבקר.

יותם רשף

מנהל ההאב לקיימות, הגן הבוטני האוניברסיטאי גבעת רם

יותם רשף, מנהל ההאביטוס בגן הבוטני בירושלים, האב לארגונים ולמיזמים ירושלמים המקדמים קיימות סביבתית וחברתית; ומפעיל תכניות קהילתיות בתחומים של סביבה וחקלאות עירונית בגן הבוטני וברחבי ירושלים. יותם הוא מייסד שותף של שני מיזמים חברתיים-עסקיים התורמים לשינוי חברתי בבאר שבע - הכלבויניק מחסן ציוד שיתופי והנגרייה הקהילתית. בנוסף, כיהן כמנהל תחום עסקים חברתיים ופיתוח משאבים בארגון הרשת בעמותת ארץ עיר בבאר שבע, כשליח צעיר של תנועת הנוער "הבונים דרור" מטעם הסוכנות היהודית בוונקובר, קנדה, והרצה במכללה למנהל בנושא יזמות חברתית. יותם הוא בוגר תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במנהל עסקים במסלול מנהיגות חברתית, שניהם מטעם אוניברסיטת בן גוריון בנגב. לפני שירותו הצבאי התנדב לשנת שירות בקהילה החינוכית ניצנה בנגב. שירת כקצין קרבי בחטיבת הצנחנים וקצין בריאות הנפש במילואים. יותם נולד וגדל בקיבוץ יגור, דור רביעי בקהילה שיתופית, וכיום גר במושב בית זית.

חנאן סרחאן

שלום לכולם , שמי חנאן סרחאן בוגרת קו. לאב 06.
גרה בכרמיאל, נשואה לאיהאב ואמא של מוניב, מוחמד וסלמא.
נולדתי גדלתי ולמדתי בעכו – העיר הכי יפה בעולם …שם למדתי על החיים בתוך חברה מגוונת, משוסעת, אך גם עם הרבה רצון למציאות טובה יותר.
למדתי באוניברסיטת חיפה תואר ראשון חינוך וסוציולוגיה ותואר שני בייעוץ חינוכי.
כסטודנטית התנדבתי במכון מיח"א לילדים חירשים ולמדתי בעצמי שפת סימנים מתוך אמונה שלכל ילד מגיעה הזדמנות שווה ומתוך אמונה בגישת השילוב וההכלה. מתוך האמונה העמוקה שלכל אחד בחברה יש אחריות ומחויבות כלפי החברה כולה.
בכלל, אני מאמינה בכוחם של מעורבות חברתית ואקטיביזם חברתי להביא למציאות טובה יותר. אבל לא רק האקטיביזם של היחיד, אלא בכח של החיבור בין היחידים בחברה – משם יבוא השינוי.

היום אני מפקחת במינהל חברה ונוער במשרד החינוך-מחוז צפון. בתפקידי רותמת שותפים לתהליכי בניה וביסוס של תשתיות עבודה בחינוך הבלתי פורמאלי בחברה הערבית.
בחלק מהתפקיד נבחרתי לכהן כמחזקת הקשר והתיאום של תהליכי העבודה בין המחוז לאגף חברה ערבית במטה ולתכלל את תכנית אתגרים ברמה מחוזית ( החלטת הממשלה 922ו 468) .
לפני שנתיים זכיתי כחלק מצוות הפיקוח במחוז באות הצטיינות על עבודה והובלת צוות. לפני שבוע התרגשתי לקבל תעודת מפקחת מצטיינת על בסיס הערכה לשנה"ל תשפ"א.

במסגרת העבודה במשרד החינוך התנדבתי ביחידה האסטרטגית במחוז במשך חמש שנים כמנחה ויועצת ארגונית להטמעת מודל האיכות ומצוינות של EFQM בבתי ספר והובלתי ארבע מוסדות חינוך לקבלת תו תקן בינלאומי לאיכות ומצוינות הניהול C2E על פי מודלה EFQM מבינם מרכז הפסג"ה שאותו ניהלתי דיאז.
בוגרת לימודי תעודה בייעוץ ארגוני, בוגרת התכנית להכשרת מנהלים במכללת אורנים ובעלת תעודת מנחה ובוחנת ארגונים במודל EFQM.

מה עוד היום? עובדת עם שתי שותפות למחקר –פרופ' זהבית גרוס ודר' אסמהאן חרזאאלה- מנהלות יחד מחקרים מדעיים על השפעת החינוך הבלתי פורמאלי ועל מנהיגות מנהלי יחידות נוער בחברה הערבית ותפיסת התפקיד שלהם בהקשר של חינוך בלתי פורמאלי בעת חירום. התחום הינו תחום דל מאוד במחקר מדעי בארץ ובעולם והצורך בהבנתו על רקע המשברים העולמיים שאנחנו חווים – גובר והולך.
במסגרת קו. לאב 06 אני שותפה בהקמה והובלה של המיזם #Me_toon . זוהי יוזמה של מיתון השיח ברשתות החברתיות. יחד עם ארבע שותפות נוספות שזכיתי לעבוד איתן באופן צמוד בהובלת היוזמה הערכית זו (אורנה היילינגר, מירב שני ,יעל ביאלר , ורחלי עמר ניניו שכאן ההזדמנות להגיד להן תודה ,אני אוהבת אתכן ) פיתחנו קורסים ייחודיים וייעודיים לקהלי יעד שונים – אנשי חינוך, מנהלי קהילות, עוזרים פרלמנטרים ועוד במטרה להקנות כלים למיתון השיח .
לסיכום, נעים להכיר, חנאן סרחאן, אשת חינוך בנשמה ואוהבת אדם.

חנאן סרחאן

מפקחת מנהל חברה ונוער, משרד חינוך - מחוז הצפון

חנאן סרחאן, מפקחת מנהל חברה ונוער במשרד החינוך, ובתפקידה רותמת שותפים לתהליכי בניה וביסוס של תשתיות עבודה בחינוך הבלתי פורמאלי בחברה הערבית במחוז הצפון. זכתה באות הצטיינות על עבודה צוותית כחלק מצוות הפיקוח במחוז והיא נבחרה לקשר בין המחוז לאגף חברה ערבית במטה. לפני כן, חנאן ניהלה מרכז פסג"ה שהיה אחראי על מיפוי, בניה והפעלה של תהליכי פיתוח מקצועי לעובדי הוראה בצפון והובילה את המרכז לתו תקן בינלאומי באיכות ומצוינות הניהול על פי מודל EFQM. בוגרת לימודי תעודה בייעוץ ארגוני, תואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה ותואר שני בייעוץ חינוכי, כולם מאוניברסיטת חיפה; בוגרת התכנית להכשרת מנהלים במכללת אורנים ובעלת תעודת מנחה ובוחנת ארגונים במודל EFQM. בתהליך כתיבת מחקר מדעי על השפעת החינוך הבלתי פורמאלי באוניברסיטת בר אילן. גרה בכרמיאל, נשואה ואם לשלושה.

אמירה קאסם

שלום לכולם, שמי אמירה קאסם, בוגרת קו. לאב 06, מייסדת שותפה ומנכ״לית במיזם job360.
אחד הדברים שאני לוקחת איתי מהשתתפות בקו. לאב הוא התמיכה של קהילת קו.לאב והרחבת הנטוורקינג,
למידה והיכרות מעמיקה עם הפסיפס של החברה הישראלית.

אני בעלת תואר שני בניהול מלכ"רים במסלול תזה- האוניברסיטה העברית בירושלים, בנוסף לתעודת הסמכה בהנחיית קבוצות.
יש לי ניסיון עשיר בעבודה עם החברה הערבית . בנוסף, לניהול פרויקטים ויוזמות לפיתוח ההון האנושי וקידום מענים לאתגרים הקשורים לחברה הערבית. ניסיון מעל ל7 שנים בתחום התעסוקה, מלאת מוטיבציה לניהול תכניות חדשניות עם דגש על תחום התעסוקה.

בשנה האחרונה הקמתי מיזם משותף עם שותפה מהמגזר החרדי (חני סבג) מיזם לפיתוח כישורים רכים לדרושי העבודה משני המגזרים.

המשתמש חווה התנסות אינטראקטיבית בתרחישים שונים מעולם העבודה. במהלך האינטראקציה המערכת בוחנת את התפקוד הקוגניטיבי וההתנהגותי של המשתמש ומעניקה לו משוב מקדם ומאפשרת לו לתרגל שוב ושוב עד לשיפור משמעותי של ה-SOFT SKILLS שלו. יוזמה חשובה והכרחית במיוחד לאור משבר הקורונה. הצלחנו לגייס שני
מענקים למיזם.

אמירה קאסם

מנהלת הדרכה ופיתוח ידע, אלפנאר

אמירה קאסם, מנהלת הדרכה ופיתוח ידע בארגון אלפנאר המפעיל מרכזי ריאן לקידום התעסוקה בחברה הערבית, תכנית ממשלתית בתמיכת משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, שמטרתה לסייע בשילוב האזרחים הערבים בישראל בשוק העבודה. בנוסף אמירה היא פעילה חברתית המעורבת בהקמת קהילה מקומית מעורבת במקום מגוריה. בעבר ניהלה תכניות חינוכיות וחברתיות מגוונות ועבדה כמנחה בתחום הדיאלוג בין ישראלים ופלסטינים, ערבים ויהודים. בעלת תואר שני בניהול מלכ"רים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומוסמכת בהנחיית קבוצות. במקור מהישוב אבו גוש, עברה לצפון וגרה בנוף גליל (נצרת עלית). נשואה ואם לשניים. מאמינה בחיבורים בין זהויות מגוונות במטרה ליצור מרחב משותף לאזרחים במדינה.

אורנה היילינגר

שלום לכולם, שמי אורנה היילינגר, בוגרת קו. לאב 06. מחזור שהתערבבו בו הקורונה וההגבלות, עם רגעים וימים של שחרור (עם או בלי מסיכות). מפגשים מקוונים ובעיקר מפגשים פיסיים ומסעות חקר שעצבו בי תפיסת מציאות אחרת.

יחד חווינו את מהומות מאי, ובזכות התהליך שהספקנו לעבור הצלחנו להתבונן במתחים שנוצרו ביננו ויכולנו להם.
אני אם לעומר, גרה בכפר סבא, ובמהלך השנים האחרונות, מובילה את תחום השימוש המיטבי ברשת באיגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר).

יוני צ'ונה (בוגר קו לאב 01 ) טוען שהחוזקה שלי היא בבניית קהילות, ויצירת קשרים בין אנשים לקידום הטוב .

 

הפעילות אותה אני מובילה מתמקדת במתן כלים למגזרים ואוכלוסיות שונות, להכיר את המרחבים המקוונים, ולדעת כיצד להמנע מהסכנות, ולחנוך את הצעירים לשימוש מכבד. לקדם מודעות בקרב מטפלים, עובדים סוציאלים, שוטרים ועוד… על עולמם של הצעירים ברשת, כמו גם האחריות שלנו כבוגרים בתחום.

אחת המתנות החשובות שקיבלתי מהמסע הקו. לאבי היא היוזמה שחברותיי ואני מובילות בתחום מיתון השיח #me_toon . הכשרת מנהלי קהילות, מורים ויועצים, עוזרים ודוברים פרלמנטרים ודוברים ברשויות המקומיות למיתון השיח בסביבתם הקרובה, כמו גם הובלת קמפיין ויצירת קהילה בתחום.

אני מזמינה אתכם להיות חלק מהיוזמה כדי שיחד ניצור עולם חיובי יותר.

אורנה היילינגר

מנהלת נטיקה, איגוד האינטרנט הישראלי

אורנה היילינגר, מייסדת ומנהלת של נטיקה באיגוד האינטרנט הישראלי, המקדמת נושאים הקשורים לשימוש מיטבי ברשת, בהם קידום מודעות, יצירת אקו סיסטם מחולל שינוי, הפעלת קו חם למענה לנפגעים והובלת קמפיינים בנושא. כחלק מפעילות נטיקה הקימה את קהילת מרחבי הרשת, בה פעילים מומחים מתחומים שונים (חינוך, נפש, הורות ורשת) במטרה להחליף ידע, ליצור שפה משותפת, לקדם חיבורים, שותפויות ולהוביל פעילויות לטובת הציבור. במקביל, מובילה מיזם משותף מטעם קרן ילדים בביטוח לאומי ואיגוד האינטרנט בנושא בריונות רשת בקרב נוער בסיכון, הכולל 13 תוכניות שונות, חלק יישוביות וחלקן של עמותות שונות הפועלות בנושא. גרה בכפר סבא.

שוקי יניב אלחדד

שלום לכולם, שמי שוקי יניב אלחדד, אני גרה בעומר, נשואה לאברהם, אמא לשחר סתיו ואוריה.

עד לפני מספר חודשים שמשתי כסמנכ“ל חינוך ומנהלת החטיבה לזהות יהודית ב‘כל ישראל חברים‘. קודם לכן ניהלתי את תכנית מארג‘, תכנית למצוינות בחינוך יהודי – ציוני אזרחי במערכת החינוך מיסודה של ’קרן אבי חי‘ ובשיתוף משרד החינוך. כמו כן ניהלתי את בית הספר התיכון מקיף ח‘ בבאר שבע. בית הספר שימש כחממה לחדשנות חינוכית, זכה בפרסים רבים והבולט בהם היה ’פרס החינוך‘ מטעם נשיא המדינה.

אני בוגרת תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ובוגרת תואר שני במנהל חינוכי, מאוניברסיטת בן גוריון.

השתתפתי בקו. לאב 05, אחת מחווית הקולאב שתזכר לי ביותר הוא המפגש עם הכלי של ביוגרפיה רוחנית , הכלי לימד אותי לפגוש את הכאב כגורם מחבר. כיום אני מנהלת שותפה במיזם – מסע בין אדם למקום המפגיש בין קהילות שונות בחברה הישראלית למסע רגשי וחוויתי לכל המשתתפים . מסע בין אדם למקום, הינו ארגון א-פוליטי הפועל לקדם חיבור ושיח בין מגזרים שונים באמצעות מסעות חווייתיים בארץ ובעולם להכרות עומק עם אנשים ותרבויות תוך בירור זהותי אישי, קבוצתי וחברתי. מסלולי הכרות ומסעות שונים לתלמידים, סטודנטים, למנהלים וצוותי עובדים מהמגזר הציבורי, הפרטי, השלישי ולציבור הרחב. אנחנו מובילות את מסלולי ההכרות בהם משתתפי המסעות הופכים לשגרירים של פתיחת הלב והראש בין אדם לאדם.

שוקי יניב אלחדד

סמנכ"ל חינוך ומנהלת החטיבה לזהות יהודית, כל ישראל חברים

שוקי יניב אלחדד כיהנה עד לאחרונה כסמנכ"ל חינוך ומנהלת החטיבה לזהות יהודית בכי"ח. בעבר, שוקי ניהלה את תכנית מארג, תכנית למצוינות בחינוך יהודי - ציוני - אזרחי, במערכת החינוך, מיסודה של קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך. כמו כן היא ניהלה את בית הספר התיכון מקיף ח' בבאר שבע. בית הספר שימש כחממה לחדשנות חינוכית, זכה בפרסים רבים והבולט בהם היה פרס החינוך מטעם נשיא המדינה. [בוגרת תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ותואר שני במנהל חינוכי, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון. גרה בעומר.

ריטה ברודניק

שמי ריטה ברודניק, בת 41. גרה בחולון. אני יזמת חברתית, מנהלת פרויקטים, מהגרת בנשמה.
נולדתי בבריה״מ -ריגה, גדלתי ברמלה, היום גרה בחולון עם משפחתי (נשואה+2 ועוד כל מיני חיות בית).

בשלוש שנים האחרונות, ריכזתי את עבודת המטה ואופרציה של תנועת נשים עושות שלום. התחברתי אל דינמיקת תנועת השטח המיוחדת שלה: אתגרי עבודה במודל של מנהיגות משותפת לצד יצירת פעולה מהירה, אקטואלית ורלוונטית במציאות המשתנה עד בלי הכרה שלנו תוך קיום ארגון חברתי ארצי הפועל בזכות כמה אלפי אקטיביסטיות פעילות.
אני בוגרת מסלול לקידום וטיפול נוער בבית ברל. במהלך לימודיי, נסעתי ללמוד בגרמניה כחלק מתכנית חילופי סטודנטים. נושא הזהות המורכבת שלנו העסיק אותי מאז ומתמיד וחזרתי עם תודעה אקטיביסטית ובטחון ביכולתנו להשפיע על הסביבה שלנו ולהניע שינוי.

אני טוטאלית במה שאני עושה לכן מצאתי את עצמי יוזמת, מניעה חברים ומייסדת בשותפות קהילת פישקא לפיתוח יוזמות קהילתיות של צעירים דוברי רוסית.
בזמנו היא הייתה בית ליזמות חברתית ותרבותית עניפה במשך 7 שנות פעילותה. הקהילה הפתוחה, דרכי הצטרפות ושייכות מגוונים, מסלולי התפתחות בתוך ההתארגנות הקהילתית גרמו לאנשים להרגיש את ערך המוסף שלהם באופן מוחשי, להתנסות בדברים חדשים ולהתפתח.

אני בוגרת קו. לאב 02 וזכור לי המפגש הראשון בעין גדי, המקום שבו הקסם התחיל.. רגעי ההברקה והעבודה על היוזמה המשותפת, לצד שיחות סוערות וגם קרובות עם אנשים, שלא הייתי יכולה לפגוש ביחד, באותו החדר בשום מצב אחר.
בקו. לאב פיתחנו עם יאיר כוכב יוזמה מוסיקלית רב תרבותית "תחריר.בינה.שכונה". מופעי הפיילוט שלנו נערכו בלוד, בשיתוף פעולה עם מרכז צעירים "התחנה" ומוסיקאים מקומיים ובחגיגות תיקון טו בשבט בישיבה החילונית בתל אביב.
בימים אלו של תחילת שנה, מאחלת לנו חיבורים חדשים בקהילה מקצועית מחוברת ומלוכדת. אמן!

ריטה ברודניק

פעילה חברתית, נשים עושות שלום

ריטה ברודניק פעילה בארגון נשים עושות שלום ורכזת מטה לשעבר. בעבר כיהנה כראש הישיבה החילונית בינ"ה בתל אביב ועבדה עם בני נוער בסיכון ובמצוקה. ריטה עלתה לארץ בגיל עשר מברית המועצות לשעבר והיא המייסדת של קהילת צעירים דוברי רוסית בישראל פישקא, אותה ניהלה במשך שבע שנים. בוגרת תואר ראשון בעבודה טיפולית חינוכית, בוגרת תכנית גוונים עולים ותכניות מנהיגות קהילתיות אחרות. גרה בחולון. מייסדת שותפה של יוזמת קו. לאב תחריר, בינ"ה, שכונה.

יוני צ׳ונה

שלום לכולם/ן, אני יוני צ'ונה, בוגר קו. לאב 01.
אני גר בהרצליה עם אשתי גלי ושלושת הבנים שלי, אופק, שחר ויהב. נראה לי שלפי השמות שלהם, אפשר להבין שאני אדם שמאמין באופטימיות וחתירה קדימה.
לפני 17 שנים הקמתי, יחד עם גיאורג רוסלר, את מרכז מצמיחים, ומאז אני משמש כמנכ"ל העמותה.
גדלתי בירושלים בשכונות מצוקה ובבתי ספר בהם האלימות היתה חלק משגרת החיים, אני עצמי לא הייתי קורבן אלימות אך למרות זאת נאלצתי להיות מעורב במכות כמעט מדי יום. אני חושב שרק לאחר הצבא הבנתי שגדלתי במציאות אלימה.
כסטודנט, התנדבתי במרכז סיוע לנפגעות/י תקיפה מינית, חוויה שהיתה מבחינתי מכוננת.
אני חש שהיכולות הרגשיות שרכשתי במרכז הסיוע שינו את חיי בהיבטים אישיים ומקצועיים.
למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית, שבמהלכו נבטה בי ההבנה שמה שמושך אותי ומעסיק אותי הוא המאבק באלימות בבתי הספר.
מרכז מצמיחים עוסק בהפחתת אלימות והגברת תחושת שייכות בקרב ילדים ונוער, וחשוב אף יותר – בהכשרת אנשי ונשות חינוך על מנת שיוכלו לייצר שינוי ולקדם חברה שהיא מצמיחה.

מארגון שפעל מתוך הדירה השכורה שלי וכלל אנשים ספורים, גדלנו לארגון מוכר, שזכה בפרס יו"ר הכנסת לאיכות חיים, וכולל 60 מנחים ומנחות, פועל בכל רחבי הארץ ובכלל המגזרים הקיימים בחברה הישראלית. לצד הסיפוק והאופטימיות האישיים, בשנים האחרונות חל זינוק בהיקף האלימות בבתי ספר ובשסע החברתי בין השבטים. במקביל אנו חווים בתקופה זו – כמו עמותות אחרות – ירידה חדה במשאבים העומדים לרשותנו.
השתתפתי בקו. לאב 01 , שם יצרנו – מירב אבן חן סלומון, שושי שפיגל ואנוכי את פרוייקט נמ"ל – נוער מחולל לכידות – שמפגיש נערים ונערות מצמיחים יהודיים – חילוניים ודתיים, וערבים. זהו פרוייקט שממלא אותי באופטימיות ואני מאמין שאנחנו מייצרים באמצעותו עתודה למנהיגות מאחה לחברה הישראלית.
השנה אני שמח לקחת חלק בפרוייקט מיתון השיח של קבוצת מובילות מקו. לאב, ולשתף פעולה עם תומר אביטל בנוגע ליצירת מחיר פוליטי לפוליטיקאים שמעודדים שיסוי.

יוני צ׳ונה

מייסד ומנכ"ל, מרכז מצמיחים

יוני צ'ונה הוא מייסד ומנכ"ל מרכז מצמיחים, עמותה הפועלת במטרה להפוך את הכיתות בישראל למקום בטוח ונעים יותר. יוני פיתח את הפדגוגיה ושיטת ההנחייה במצמיחים, מנחה סדנאות לילדים ולנוער בסיכון, למורים, הורים ואנשי חינוך. הוא יועץ מקצועי לתכנון מדיניות להפחתת אלימות וליצירת סביבה מצמיחה, מרצה באקדמיה, בפורומים מקצועיים ובתקשורת בארץ ובחו"ל. בוגר תכנית המצטיינים לתואר שני בחוג למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית. גר בתל אביב. יוני הוא מייסד משותף של יוזמת קו. לאב נמ"ל - נוער מקדם לכידות.

עינבר בלוזר שלם

שמחה על ההזדמנות, נעים להכיר 🙂 שמי עינבר בלוזר שלם, נשואה לרייצ'ל ואמא לשלושה אוצרות. ירושלמית מבחירה ורבה מוסמכת. אני בוגרת קו. לאב 04 ומברכת על ההזדמנות להיות עטופה בחבורה מופלאה של מנהיגים ומנהיגות מכל גווני הקשת. אני לומדת ועובדת כבר מעל 20 שנה בשדה היהדות הישראלית בארץ ובשליחות מעבר לים, מתוך אמונה שזהות מבחירה היא המפתח למעורבות אישית, קהילתית וחברתית בארץ הזו. ביצירת מדינה שהיא ראויה וטובה יותר. בעשור האחרון אני מנהלת ושותפה מייסדת של רשות הרבים – הפורום הירושלמי לארגוני התחדשות יהודית, שהיא שותפות של 35 ארגונים ירושלמים המקדמים יחד עיר סובלנית יותר ופתוחה יותר לכל באיה. שלוש דוגמאות דרכן נספר את הסיפור שלי – בשבוע שעבר הייתה לי זכות להוביל עם שותפים וותיקים את אירועי זאת ירושלים – פנים רבות לה. חגיגה של סובלנות לכבוד יום ירושלים בעשרות אירועים בכל רחבי העיר עם אלפי משתתפים ומשתתפות. קהילות וארגונים שעמלים כל השנה ליצור חיבורים בין חלקי העיר דבקים גם ביום ירושלים להמשיך לעשות זאת. השבוע נחגוג את שבועות בתיקוני ליל שבועות בירושלים, הלילה הלבן של ירושלים עם עשרות אירועי רוח ולימוד מגוונים עד הבוקר. כל שנה אנו מכינים את מפת התיקונים והשנה בגרסה דיגיטלית שמאפשרת לכל אחד, בכל מקום, ללמוד תורה מהספה בבית. לשמחתי יתקיימו גם תיקונים פנים אל פנים כמדי שנה, עם ההתרגשות של מפגש אחרי תקופת ארוכה. ואחרון, הקמת ההאב החברתי 'בית רשות הרבים' בשכונת קרית יובל ובו 12 ארגוני התחום יושבים יחד, מאגדים משאבים, יוצרים שותפויות חדשות ומובילים את היצירה והתוכן במתחמי הפעילות.

לשמחתי גם שלומית רביצקי טורפז ושמואל שטח בוגרי קו. לאב הם שותפים לבית. הבית פתוח לאורחים וקבוצות, לסדנאות וסיורים עם שותפים ובשכונה. מוזמנים ומוזמנות מאוד לבוא ולבקר.  בקו. לאב הייתה לי הזכות ליצור יחד עם עמית לרנר ריטריט מנהיגות נשית לריפוי והתחדשות אדם ואדמה. 20 נשים מקצוות הארץ, מובילות מכל המגזרים בחברה, עברו 3 ימים במדבר והמשיכו לקבוצת שיח ויצירה בחודשים האחרונים. בריטריט חקרנו אפשרויות חדשניות ויצירתיות לשינוי מערכות הממשל והחברה ואימוץ של מערכת הוליסטית משותפת שמטרתה לייצר בריאות וחיוניות של החברה והסביבה. כל זאת לפני הקורונה, וכעת הצורך בשינוי הולך וגדל. אנו פועלות לקיום עוד ריטריטים ובכך להרחיב את המעגלים וליצור מסה קריטית של מובילות בחברה הישראלית. ועוד מילה על הקורונה – שהיתה מרתון עבור המשפחה שלנו, ונדרשנו מהר מאוד ליצור מציאות של קייטנת קורונה בלי האימהות. גם כי זוגתי היא מ"מ סמנכ"לית במשרד הבריאות והשליחות שלה הייתה 24/7 בחודשים הללו וגם כי הכוח של רישות א.נשים דרך קהילות וארגונים אפשר לנו להוביל מיזמי חירום ובהם התרמות דם קהילתיות נרחבות, הקמת חמ"ל שכונתי של 200 מתנדבים.ות ועוד. המשרדים בבית רשות הרבים נשארו פתוחים לאורך כל התקופה ואני שמחה עם כל אחד ואחת מהעובדים שחוזרים לשגרה המתחדשת. ביום ראשון נפתח את כיתות ואולמות הפעילות ונקבל בחזרה ובשמחה את הפעילים והפעילות של ארגוני הבית. חג שבועות שמח ובואו לבקר!

 

עינבר בלוזר שלם

שותפה מייסדת ומנהלת, רשות הרבים

עינבר בלוזר שלם היא שותפה מייסדת ומנהלת רשות הרבים, שת"פ של למעלה מ-30 ארגונים חברתיים בירושלים, בכוונה להפכה לבירה עולמית של התחדשות יהודית; ומובילה את הקמת מרכז לפלורליזם יהודי, מרחב עבודה משותף לארגונים בתחום, מרכז פיתוח מקצועי ובניית מודלים של קולקטיב אימפקט. ייסדה את בית הלל בחיפה במודל קהילתי ייחודי והיתה שליחה בשתי שליחויות, מטעם הלל העולמית והסוכנות היהודית בארה"ב ומטעם הקהילה המסורתית בלונדון. בוגרת תואר ראשון בלימודי כלכלה וניהול מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, מוסמכת לימודי מדעי החברה ופעילות הומניטרית בתוכנית ישראלית-פלשתינית, תואר שני נוסף בחינוך יהודי פלורליסטי מטעם היברו יוניון קולג' והאוניברסיטה העברית בירושלים, רבה מוסמכת ובוגרת שש תכניות בית מדרש פלורליסטי ברחבי ישראל. גרה בירושלים. מייסדת שותפה של יוזמת קו. לאב ריטריט נשים להבראת כדור הארץ.

עפרה אברמוביץ׳

שמי עפרה אברמוביץ. סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה בארה"ב, חזרתי ארצה התחתנתי עם גרי ואני אמא ל-2 בנות, ימית וחן. לפי השם של הבת הבכורה אפשר לנחש… אני ממפוני ימית. חוויה קשה ומטלטלת שהשאירה בי חותם לחיים. לקחו לי את הבית, את המשפחה ואת החברים. הרגשתי תלושה וכיוון שהורי לא החליטו עדיין לאן יעברו, עברתי לפנימית "שטיינברג" יחד עם אחותי עד סוף כיתה י"ב. אני מייסדת מאמאנט- ליגת האימהות בכדורשת. זה התחיל מכך שחברה אמרה לי לבוא איתה לחוג ונתתי לה את כל התירוצים למה אני לא יכולה… בסוף הלכתי לאימון ויצאתי עם שתי תובנות. האחת, שרק אני אחראית לסדר העדיפויות שלי ולכן מבחינתי נגמרו התירוצים והשנייה, שדרך המשחק חזרתי לגיל 16 והבנתי שאני חייבת לחלוק את התובנות האלה עם עוד אימהות. כיום מאמאנט היא ליגת הנשים הגדולה בישראל והענף השלישי בגודלו בארץ. הקמנו מעל 60 ליגות בפריסה ארצית, כ-900 קבוצות בהן משתתפות כ-8,000 אימהות, בארץ ובעוד 15 מדינות בעולם. אימהות מכל המגזרים והחברות, דתיות, חילוניות, ערביות יהודיות, פריפריה, מעונות לנשים מוכות, כפרי גמילה, כלא נוה תרצה ועוד. אצלנו האמא היא הכוכבת והילדים והמשפחה באים לעודד ואנו מאמינות שכל אמא יכולה.

כך אנו בונות חוסן חברתי, על המגרש ומחוצה לו. לקו. לאב 05 הגעתי כמעט במקרה. לא השתתפתי לפני כן בתוכניות כאלה ולא במעגלים. זו הייתה חוויה מטורפת בה המסע לעיתים הפך למשא, אבל תמיד טמן בחובו הפתעות המאלצות לצאת מאזור הנוחות ופתח חשיבה יצירתית. כשסיימתי את הביוגרפיה הרוחנית שלי, שיינדי סדובסקי ניגשה אלי ושאלה אם יש מאמאנט בחברה החרדית. עניתי לה שזו אחת המטרות החשובות ביותר ששמנו לנו כארגון, למצוא את מה שמחבר בינינו כאמהות, את מה שמפריד אנחנו כבר מכירות. כך נולדה יוזמת מאמענט לחברה החרדית. התחלנו בשריון אולם וקניית כדורים, מציאת מאמנת ושחקניות, הכנו תכנון לקורס מאמנות. גייסנו את עיריית ירושלים יחד איתנו – ואז הגיעה הקורונה…  כעת אנחנו מחפשות שותפים לדרך הן בחיבור למקבלי החלטות בחברה החרדית והן לארגונים הקשורים לנשים חרדיות ולמקבלי החלטות- בנושא בריאות האשה בחברה החרדית. וברשויות המקומיות – להקצאת המשאבים הנדרשים לטובת פעילות מאמענט. כמובן שנשמח גם לחיבור למשרדי ממשלה המקצים משאבים לטובת פרויקט כזה. אנו נהפוך כל אבן עד שנצליח במשימה לא פשוטה אך חשובה זו.

עפרה אברמוביץ׳

מייסדת ויו"ר, מאמאנט

עפרה אברמוביץ' היא מייסדת ויו"ר מאמאנט- ליגת האמהות בכדורשת הוא ארגון נשי, ספורטיבי, חברתי וקהילתי. במקביל, עפרה משמשת גם כיו"ר מועדון הכדורעף לנשים הפועל כפר סבא, מכשירה מאמנות ושופטות ומרצה בכנסים בינלאומיים בהם היא מציגה את המודל של מאמאנט. בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה מקווינס קולג', ניו יורק. גרה בכפר סבא. מייסדת שותפה של יוזמת קו. לאב מאמענט.

לילי בן עמי

שמי לילי בן עמי ואני בוגרת קו. לאב 05. מחזור שהפכו למשפחה, שחולצו עם יסמניקים ממאה שערים ושהקורונה מחקה להם את מרתון קו. לאב ואת הנסיעה לניו יורק. ועדיין הייתי עושה את הכל שוב. בגלל החברים והצוות זהב אחד אחד. חודשים בודדים לאחר שהתקבלתי לתוכנית, אחותי הקטנה מיכל סלה נרצחה באכזריות בביתה. משפחת קו. לאב ליוו אותי בתקופה הקשה בחיי. בכאב הלב ובהתרוממות מתוכו ובהקמת עמותת "פורום מיכל סלה" להצלת חיים ומיגור אלימות במשפחה באמצעות חדשנות וטכנולוגיה. הרעיון נולד במסגרת מפגש קו. לאב בעין גדי, במהלך שיחת היכרות שעשיתי עם יקיר דניאל, הייטקיסט מצליח. דיברנו על מוצר טכנולוגי שמגן על מאגר מידע, ומשם שאלתי אותו האם ניתן לבנות מוצר טכנולוגי שמגן על אישה בביתה? מהר מאד צילית יעקובסון ועפרה אברמוביץ' הצטרפו והפכנו לצוות שחושב מחוץ לקופסא כדי להציל חיים. גדלתי בבית של מעמד הפועלים, בכורה מבין 6 ילדים, דור רביעי למייסדי המושב שעלו ממצרים, בסביבה נטולת אקטיביזם וחשיבה ביקורתית. באוניברסיטה העברית חיי השתנו כאשר למדתי בתכנית המצוינות "רביבים", שם התוודעתי לפמיניזם, אקטיביזם ואחריות חברתית. כסטודנטית בת 24 הקמתי את התינוקיה (מעון יום) הראשונה בארץ בתוך אוניברסיטה ובהמשך ייסדנו 4 תינוקיות בארבעה קמפוסים, חדרי הנקה וקידמנו זכויות סטודנטיות אמהות בתקנון האוניברסיטה. המודל שולב לאחר מכן בהנחיות המל"ג. סיימתי תואר שני בחינוך בהצטיינות והתקבלתי לעבודה בתיכון זיו בירושלים כמחנכת וכרכזת תקשוב. לצערי הועסקתי כמורת קבלן בהעסקה פוגענית ולכן הקמתי את "המטה למען העסקה הוגנת" ואת "הקואליציה להעסקה ישירה בחינוך".

בתום מאבק שארך 6 שנים הצלחנו להעביר להעסקה ישירה את כל מורות בה"ס. באותן שנים הקמתי את ארגון "מתפקדות הלובי לשוויון בין המינים" להפעלת לחץ אלקטורלי על 120 ח"כ לקידום שויון מגדרי. במשך 3 שנים הגשתי מדי שבוע את "הפינה החברתית" בתוכנית הטלויזיה "עושים סדר" עם בן כספית וגל גבאי והקמתי קהילה ארצית של אנשי חינוך העוסקים בתחום היזמות החברתית, הפקתי כנסים מקצועיים וצורפתי לפורום מנהלי בתי ספר בשם "מעבדת פדגוגיה מוטית עתיד" של משרד החינוך. כיום לפרנסתי אני מרצה ליזמות חברתית במכללת אונו ובמסגרת תוכניות הכשרה שאני בונה לרשויות מקומיות. כמו כן אני יו"ר עמותת פורום מיכל סלה, בהתנדבות, במסגרתה מקודמים כיום 14 מיזמים חדשניים מצילי חיים, למניעת אלימות במשפחה. בין היתר הפקנו את ההאקתון הראשון בישראל לטכנולוגיה מצילת חיים בבית נשיא המדינה. שפע העשייה הציפה אתגר: כיצד נפצח בדרך מקורית את אתגר גיוס המשאבים, באופן שלא יגרע מארגונים אחרים שעושים עבודת קודש בתחום? כל מי שיכול/ה לעזור, לתרום ולייעץ- צרו קשר היום. הצטרפו אלינו לשיח של פתרונות, יזמות, עוצמה חשיבה מחוץ לקופסא – יחד נציל חיים של נשים בשבי האלימות.

לילי בן עמי

מייסדת ומנכ"לית , פורום מיכל סלה

לילי בן עמי היא מייסדת ומנכ"לית עמותת פורום מיכל סלה הפועל במטרה למגר אלימות במשפחה, יועצת ומנהלת תוכניות חינוכיות של גופים ציבוריים בתחומי יזמות חברתית ומגדר ואקטיביסטית בתחום אלימות כלפי נשים. בעברה היא הקימה וניהלה את מרכז המנהיגות של ויצ"ו בירושלים ובמקביל הגישה פינה שבועית בתוכנית הטלויזיה עושים סדר. כמו כן, היא עבדה פרק זמן ממושך במשרד החינוך במספר רב של תפקידים. בין היתר לילי הקימה קהילה ארצית של אנשי חינוך, ייסדה את רשת תינוקיות האוניברסיטה העברית, את ארגון מתפקדות הלובי לשוויון בין המינים והקימה את המטה למען העסקה הוגנת למען העסקה ישירה של מורות הקבלן. בוגרת תכנית רביבים במסגרתה סיימה בהצטיינות תואר ראשון במחשבת ישראל ומקרא ותואר שני בחינוך, שניהם מהאוניברסיטה העברית. גרה בבית זית.

אורן יצחקי

לתחום התרבות נקלעתי במקרה, את אשתי פגשתי בסופר (ליד דוכן הגבינות) במקרה ולעבודתי הנוכחית הגעתי במקרה, דרך פוסט בפייסבוק. בסוף הבנתי שזה לא הכל "במקרה", זאת היכולת שלי לנצל את ההזדמנויות שנקרות בדרכי. את היכולת הזו אני מנצל היום כדי לקדם, ליזום ולהפעיל יוזמות שונות. אני שואף להתוות דרך חדשה, שונה, טובה יותר, בגלל זה תמיד רציתי להגיע לעמדות ניהול וצמתי קבלת החלטות בתחום התרבות והחברה. היום אני מנהל את "נא לגעת", מרכז תרבות יוצר הפועל עם אנשים עם מגבלה חושית (חרשות, עיוורון וחרשות ועיוורון) כך שהתמזל מזלי לעסוק גם בעשיה "חברתית" וגם בעשיה "תרבותית". זה הצירוף הכי מעניין, מאתגר ומסקרן שיש. התרבות הישראלית (כמו המעגל של קו. לאב) מייצגת את השבטים השונים וכחברה מוטלת עלינו החובה לתת לכולם את ההזדמנות לבטא

את התרבות הייחודית להם, להעניק לקהל הרחב חלון הצצה לעולם שלא בהכרח מוכר להם. אל לפוליטיקאים לחסום ולנסות להשכיח תרבויות שונות; התרבות הערבית לא מסתכמת בחומוס של עכו; לחברה החרדית יש זכות להשתלב בתרבות הישראלית הכללית ולאנשים עם מוגבלויות גם יש מה להציע למנעד הרחב של התרבות הישראלית. את הנושא האחרון, אני מנסה היום לקדם גם בעשיה וגם בחקיקה. שנת הקורונה (שבשמחה הייתי מוחק מהלוח) סגרה אותנו כמעט לחלוטין. התיאטרון והמסעדה לא פעילים וכל העובדים בחל"ת. התחום היחיד שעוד פועל התחיל ביוזמה שהתחילה בקו. לאב – קורסי און ליין ללימוד שפת הסימנים. מאז צאת היוזמה העברנו 11 קורסים לקהל פרטי והשבוע יתחילו עוד 10 קורסים וסדנאות נוספות לבתי ספר כשהתלמידים לומדים את שפת הסימנים בזום .

 

 

אורן יצחקי

מנכ"ל, נא לגעת

אורן יצחקי הוא מנכ"ל מרכז נא לגעת, מרכז תרבות ואמנות ללא מטרות רווח המהווה מקום מפגש בין אנשים חרשים - עיוורים והקהל הרחב. המרכז מפעיל ארבעה גופי תוכן שונים: תיאטרון, מסעדת חושך, מרכז אירועים ומרכז סדנאות המעסיקים שחקנים, מלצרים, מדריכים ועובדים עם מגבלה חושית. קודם לכן הוא כיהן כסמנכ"ל מתחם התרבות מדיטק בחולון וניהל בפועל את התפעול של מוזיאון העיצוב, מוזיאון הקומיקס, תיאטרון המדיטק, סינמטק חולון ו'הספריה המרכזית'. בעברו שימש כמפיק בתיאטרון 'הסמטה' וכמנהל הפקה בעל התמחות באירועים מרובי משתתפים. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח מהאוניברסיטה הפתוחה והוא בוגר קורס מנהלי מוסדות תרבות ואמנות. גר בתל אביב. מייסד שותף של יוזמת קו. לאב קורס שפת הסימנים און ליין.

מנדי רבינוביץ׳

מנדי רבינוביץ', מנהל תיכון הריאלי העברי בחיפה, 26 שנים בעולם החינוך הבית ספרי, מורה לשל"ח, מרכז שכבה, מנהל תיכון נוער בסיכון. בוגר בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. בימים אלו מסיים את כתיבת הדוקטורט בהיסטוריה יהודית אמריקאית. מאמין גדול בכוחם ותפקידם של מנהלי בתי הספר בהובלת בתי הספר אותם הם מנהלים באופן עצמאי תוך כדי לקיחת אחריות מלאה על רווחתם הנפשית של תלמידיהם, הישגיהם הלימודיים, כישוריהם החברתיים וטיפוח מנהיגותם האישית והחברתית. אני מאמין גדול בתפקידם החברתי והמעצב של המורים כמחנכי הדור לצד מרכזיותם של תנועות הנוער והמסגרות הקדם צבאיות בהכשרת מנהיגות הצעירים של ישראל. אני רואה את ישראל כמדינתו של העם היהודי בה ראוי שיתקיים שוויון זכויות אזרחי מלא לכל תושביה ברוח מגילת העצמאות. אני מוצא את האתגר הישראלי המרכזי היום במאבק בקיטוב והשיסוי החברתי והפוליטי ובצמצום הפערים הכלכליים בין אזרחי ישראל באמצעות חיזוק כישורי המסוגלות וטיפוח ערכי המצוינות והאחריות האישית.

 

את איתן כהן מנהל בית ספר דתי מתל אביב הכרתי בקו. לאב ומצאנו מיד שפה משותפת הן כמנהלי בתי ספר בעלי תפיסה חינוכית דומה והן בחתירתנו לעצמאות מנהלים גבוהה יותר. החיבור הערכי, האישי והמקצועי עשו את שלהם ובאופן טבעי מצאנו עצמנו מובילים את המיזם המשותף "ניקוי ראש" – תיאטרון המנהלים הראשון בישראל. המיזם נועד לאמן ולפתח את מנהלי בתי הספר, להעניק להם מרחב צמיחה אישית ייעודי ולגבש קול חינוכי חוצה מגזרים והשתייכויות סביב אתגרי החינוך המשותפים לכל הקבוצות הישראליות המגוונות. גייסנו את קרן כהן – ישראלי, בימאית תיאטרון חברתי – קהילתי שהניפה ביחד עמנו את המיזם בשיתוף עשרה מנהלי בתי ספר שנענו לקריאתנו – חילוניים, דתיים וערבים. הפיילוט כלל חמישה מפגשים שהפיחו בנו רוח גדולה של תקווה שהמיזם יאומץ על ידי גופים נוספים וישרת עוד מנהלי בתי ספר רבים וטובים בישראל.

מנדי רבינוביץ׳

מנהל, בית בירם - החטיבה העליונה של בית הספר הריאלי העברי בחיפה

מנדי רבינוביץ' הוא מנהל בית בירם, החטיבה העליונה של ביה"ס הריאלי בחיפה, מדריך מנהלי בתי ספר בתחילת דרכם ויו"ר הועד המנהל של פלטפורמא - תיאטרון חברתי לטיפול בנפגעות אלימות. את דרכו המקצועית החל כמורה ומרכז שכבה בתיכון מקיף נשר; לאחר מכן כעמית בבית הספר למנהיגות חינוכית של מכון מנדל ובהמשך ניהל את ביה"ס התיכון הדסה נעורים, בו הוביל מהלכי שיקום וטיפוח אלטרנטיבים עם נוער בסיכון. בעבר, כיהן כסגן ראש מועצת קדימה-צורן ומחזיק תיק החינוך. בוגר תואר ראשון בלימודי ישראל ותואר שני בהיסטוריה אמריקאית, שניהם מאוניברסיטת חיפה והוא כיום דוקטורנט בבית הספר ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה. גר בקדימה. מייסד שותף של יוזמת קו. לאב ניקוי ראש – תיאטרון המנהלים הראשון.

עמית לרנר

בשנה שעברה כשחגגתי יום הולדת ב 20.02.2020 ידעתי שזו השנה שבשבילה נולדתי. 20 שנה אני עוסקת באקטיביזם רוחני, ורק בשנה האחרונה העזתי להצהיר על זה פומבית. בשבילי 2020 מהווה צלצול השקמה לאקטיביזם רוחני. אקטיביזם שמגיע מתוך חיבור פנימי, מתוך השיתוף, מתוך חיבורים, זו חוכמה של השלם הגדול מסך חלקיו. אז אני עמית, אמא לארבעה, נשואה לעודד וגרה בקיבוץ רבדים. למדתי כלכלה ולפני 20 שנה עבדתי כנערת אוצר באגף התקציבים במשרד האוצר, זה היה גלגול רחוק, שהסתיים כשילדתי את בתי הבכורה ויצאתי למסע לחיפוש אחר משמעות. הלכתי ללמוד הנחיית קבוצות וקפצתי למים של המגזר השלישי. הוקסמתי מתהליכים שהובילו קבוצות מנהיגות מקומיות, ונמשכתי אחרי רוח מנהיגות צעירה ונאיבית שמבקשת להוביל שינוי חברתי. לאחר מכן השתתפתי בתוכנית המנהיגות של מנדל בירושלים ויצאתי היישר לזרועות המחאה החברתית של 2011, אז גם פגשתי את צעירי המחאה בתכנית יזמות חברתית שהנחתי ומאז אני מתמחה בהכשרה ליזמות חברתית.

הקמתי עם שותפים תואר ראשון לניהול עסקים חברתיים בסמינר הקיבוצים והשתלבתי במכללת בית ברל, שם פיתחתי יחד עם שותף את "המנבטה" – מאיץ ליזמות חברתית בגישת תאוריה U, והשנה מסתיים לו המחזור השלישי. בשנה האחרונה אני חוקרת את הקשר בין תאוריה U לתהליכי יזמות חברתית במסגרת לימודי דוקטורט. בפייסבוק שלי רשום שאני מחברת יזמים חברתיים אל כל מה שיכול לעזור להם לממש את המיזם שלהם למען עולם טוב יותר. וזה באמת הדבר שאני הכי אוהבת לעשות – לחבר אנשים לאנשים, לחבר אנשים לידע חדש ושימושי, ולעסוק באקטיביזם רוחני. הפרויקטים שאני מעורבת בהם במכללה לקראת סיום ואני שוב מוצאת את עצמי בתקופה של אי ודאות, בה אני נדרשת להמציא את עצמי מחדש. שוהה כרגע במרחב הזה בו משהו מסתיים ועוד לא ממש ברור מה הולך להיוולד. שמחה מאד ומודה על הקהילה שלנו ועל ההזדמנויות שהיא מזמנת לנו.

עמית לרנר

שותפה מייסדת, דאנא - מיזם חברתי כלכלי

עמית לרנר היא שותפה מייסדת למיזם חברתי כלכלי "דאנא" שעוסק בכלכלת מתנות ובבניית קהילות. בשנים האחרונות היא ניהלה האב ליזמות וחדשנות חברתית וחינוכית במכללת בית ברל; לפני כן עסקה בפיתוח יוזמות המקדמות ידע, מודעות למען הבראה חברתית וסביבתית בארץ ובעולם, בגישה הוליסטית-מערכתית. לפני כן שימשה כמייסדת ומנהלת שותפה של החוג לניהול עסקי חברתי במכללת סמינר הקיבוצים בשיתוף עם המכון הדמוקרטי. בעברה היתה בסגל המנחים במרכז השל לקיימות, ניהלה את מרכז הצעירים בשדרות, ופיתחה תוכניות לקידום תעסוקה בעמותת בעצמי. בתחילת דרכה עמית עבדה ככלכלנית באגף התקציבים במשרד האוצר. בוגרת תואר ראשון ושני בכלכלה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והיא בוגרת מכון מנדל למנהיגות חינוכית. גרה ברבדים. מייסדת שותפה של יוזמת קו. לאב ריטריט נשים להבראת כדר הארץ.

שמואל שטח

שלום לכולם. שמי שמואל שטח ואני בוגר קולאב 03, כבוד. אני משמש כמנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה שמטרתה לקדם ציונות דתית פתוחה ומתונה. אנו עושים זאת בעזרת שילוב של עבודת שטח מלמטה ועבודת מדיניות מלמעלה, בתחומי החינוך הדתי ובסוגיות דת ומדינה. חלק מרכזי מהעבודה נעשה בעזרת יצירת שיח ציבורי בחברה הדתית ולצורך כך אנו מחזיקים דוברת, כתב עת, אמצעים דיגיטליים ועוד. משבר הקורונה נפל עלינו עם קשיים רבים כמו לכולנו. אנסה לגעת פה בנקודה אחת שחששנו ממנה כארגון: כמי שתפקידם ליצור שיח, חששנו שבתקופה זו, בה העיסוק הוא (בצדק) רק בקורונה, הסוגיות שלנו יהיו לא רלוונטיות ולא נוכל לקדם עמדות בתקופה זו. בהתאם לכך, מיד עם תחילת המשבר חשבנו להוציא את הדוברת לסוג של חל"ת, מתוך הבנה שממילא לא נוכל לדברר דבר. בפועל, היא המציאה עצמה מחדש והצליחה לנצל את המצב ליצירת שיח בדרכים שונות: דברור דברי חיזוק רוחניים והתייחסויות אקטואליות יהודיות למצבי משבר, תגובות לאמירות שנאמרו בימים אלו וחובה להשמיע קול דתי מתון כנגדן,  קידום חומרים קיימים שלנו אשר נעשו פתאום רלוונטים. האתגר הגדול הוא כיצד לומר אמירה כלשהי מבלי לדרוך על פצעים (אמיתיים) ומבלי ליצור שיח של שנאה. אביא כדוגמא את התגובה שלנו לדברי הרב מאזוז שלהלן. הדילמה היתה שמחד אנו מרגישים חובה להציג צד יהודי מתון; ומאידך,

תמיד קיים חשש, שדווקא הוצאת תגובה, היא זו שתתדלק את האמירה ותעביר אותה לעמודים הראשיים, מה שעלול לגרום לליבוי להבות מיותרות ול"חילול השם" במונחים של אדם דתי. בדיעבד, דברי הרב מאזוז נכנסו דרך סוכנות ידיעות כלשהי לערוצי תוכן בכל העולם והתגובה שלנו היתה זו שאיזנה מעט את הדברים ומנעה, לתפיסתנו, את הצגת עמדתו כ"עמדת היהדות".  להלן דוגמא זו ודוגמאות רכות יותר: פרסום באתר סרוגים על חדר השאלות עם הרב אילעאי עופרן – "למה לאנשים טובים קורים דברים רעים?" תגובה ב-9 ערוצים בארץ ובעולם לדברי הרב מאזוז שקשר בין מחלת קורונה לסוגיית להט"ב, מאמר באתר כיפה של הרב ד"ר רונן לוביץ: האם ניתן לשאול למה ה' הביא את הקורונה, מאמר בערוץ 7 של שמואל שטח "חתונות צנועות לא פחות טובות", תגובה באתר ערוץ 7, כיפה והארץ באנגלית על החלטת הרבנות שלא לסגור את בתי הכנסת. אלו רק חמש דוגמאות מתוך כשישים פרסומים שהיו בתקופה זו. הם מעט שונים מהפרסומים הרגילים שלנו, אך מסתבר שבימים אלה יש להם חשיבות רבה. הן בצד המחזק והמוסיף אור והן מהצד המבקר והבוחן. השאלה הגדולה האם משהו משיטת העבודה ימשיך איתנו גם לאחר הקורונה וכאן אני בספק גדול. עולם התקשורת יודע להתמתן ברגעי משבר, אך דקה אח"כ הוא חוזר לג'ונגל המאפיין אותו. ברמה של מעסיק כן למדתי שעובדים יכולים להסתגל מאוד מהר למציאות חדשה וראוי תמיד לאפשר להם את הפתח לעשות כן.

שמואל שטח

מנכ"ל, נאמני תורה ועבודה

שמואל שטח הנו מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה. לפני כן עבד כאיש חינוך בתחום הפורמאלי והבלתי פורמאלי, שימש כעוזר פרלמנטרי בכנסת בתחומים של חינוך, דת ומדינה ברמה הלאומית ושימש כשליח בארה"ב למספר שנים. בוגר תואר ראשון בחינוך, תואר נוסף במדעי החברה, תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית למנהלים בכירים באוניברסיטת ת"א, בוגר תכנית דירקטורים ומספר תכניות מנהיגות במשרד החינוך. גר בלוד.

ד"ר רודיינה בדיר

רודיינה בדיר… המסע שלי מתחיל ממקום קסום וייחודי – כפר קאסם, יישוב ערבי במרכז הארץ עם אתגרים מתחדשים המולידים התעקשות לעוד הצלחות. אני מאמינה שגשרים צריכים להיבנות קודם כל בתוך החברה בין הקצוות השונים בה. תובנה זו הביאה אותי לקחת חלק במגוון פרויקטים שרואים במטרה זו עוגן לחברה בריאה ויעילה המטעינה את חבריה בכוחות לשרוד ולהתמודד עם האתגרים המציפים אותנו, בייחוד אלו שמורגלים להיות מיעוט במדינת ישראל. מחזור 03 של קו. לאב… המסע היה מאתגר בפני עצמו! נחשפתי לקשת רחבה של פרויקטים ותחומים שלא קיימים בחברה הערבית ולא שמעתי עליהם קודם לכן. למה ענפים כאלה לא קיימים בכלל אצלנו? למי לפנות? איך בכלל העשייה החברתית הזו עובדת? איך נצליח ליצור מפעלי עשיה חברתית כאלו גם בחברה שלנו? השנה העשירה אותי במגוון חוויות והיכרות עם אנשי מפתח. דבר אחד בטוח, אחרי קו. לאב התחלתי דרך חדשה

בעשיה החברתית שלי וכיום אני נציגה בארץ של עמותת "אורות מארשא" הפועלת בניו יורק ושמה לעצמה למטרה לגשר ולקרב בין הדתות. בנוסף אני מדריכה בעמותת "דרכים שלובות" המגשרת בין החברה הערבית והיהודית באמצעות תיירות. בדיוק בנקודת זמן כל כך קריטית, בה אני מתחילה להגדיר ולהתארגן לקראת שלב חדש בחיי עוצרת הקורונה את שעון הזמן ואולי יותר נכון מאירה את החיים בצבע אחר. לצד דרישות ואופי העבודה שמשתנה וההסתגלות ההכרחית שנקלענו אליה, אני יוצאת לעוד מסע מרתק, מתיש, יצירתי, מגוון, עם אנרגיות אדירות להקשבה ורגישות על! ניחשתם נכון, אני מגלה את עולם המטבח! עולם שמתנקזים אליו חיים שלמים של כל אחד מארבעת הילדים שלי וגם הטלטלה החברתית שעוברת עלינו. לשמחתי הטעמים והריחות של כל בישול, והזמן שאנחנו מבלים עכשיו ביחד הצליחו לתת לי תקווה ולהמשיך ולתת להם את האור והמרחב להמשיך ולחלום. גם אני ממשיכה לחלום …

ד"ר רודיינה בדיר

נציגה,עמותת Marcia’s light

ד"ר רודיינה בדיר היא נציגת עמותת Marcia’s Light לגישור בין אוכלוסיות מוחלשות, מרצה במכללת אלקאסמי, מנחה ויועצת ארגונית במרכז עג'מי ביפו. רודיינה משתתפת בכנסים ומעבירה הרצאות בתחום החינוך עם התמקדות בחברה הערבית בישראל. בעבר הייתה מרצה בקרית אונו בתחום מדעי החברה, מדריכה מחוזית במחוז מרכז של משרד החינוך, עבדה במרכז החינוכי לילדים מאושפזים בבי"ח שניידר והקימה וניהלה את המרכז הראשון לאוטיזם במגזר הערבי במחוז מרכז. בוגרת תואר ראשון בחינוך המיוחד, תואר שני בהתפתחות הילד, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת בר אילן ופוסט דוקטורט מהאוניברסיטה העברית ובעלת תעודה בפיתוח כישורי הדרכה ועברה הכשרת מנהלים. גרה בכפר קאסם. מייסדת שותפה של יוזמת קו. לאב קודה.

יוסי בר

בכל פעם בחמש השנים האחרונות, כשמבקשים ממני לסכם את עצמי במשפט אחד אני משיב ללא היסוס: 'אבא של תמר'. ומאז בוא יונתן לחיינו, 'אבא של תמר ויהונתן'. אז נכון, כמעט מגיל שמונה עשרה אני בעשייה למען הילדים המיוחדים. אני זוכה לנהל, יחד עם חברי ישראל קורניק, רשת גדולה בשם 'צהר הלב', רשת ששמה לה למטרה לתת שירותי חינוך מיוחד מצטיינים בפריפריה. הרשת נותנת מענה לאנשים בעלי צרכים מיוחדים מגיל חצי שנה ועד בכלל. ממעון יום שיקומי, דרך גנים ובתי ספר ועד מערך דיור ומרכז עבודה שיקומי. הרשת מצטיינת בזכות ההון האנושי המופלא בעולם. כל אחת ואחד מעובדי הרשת חש מחויבות עמוקה לילדים או לחניכים עליהם הוא אחראי כאילו היו ילדיו. בחממה הזו צמחתי הן אישית והן מקצועית. לא פלא כי התיאור הנכון ביותר של חיי הוא: 'אבא של'. נישאתי לרבקי זוגתי המדהימה לפני קרוב לעשרים שנה. זוג חרדים צעירים ונלהבים המנסים לשנות את העולם. לנסות ולהבטיח למי שיהיה כאן אחרינו עולם טוב יותר, שפוי יותר. בדרך לכיבוש היעד, נלחמנו מלחמה פרטית משלנו להביא ילדים משלנו. עברנו על פני עשרות רבות של רופאים, התנסינו באינסוף סגולות ולא פעם שמעתי ממנה: 'אם אין ילדים, מתה אנוכי'. בשדה הקרב הזה, וככה בהמשך כל מקום שיכול היה למשוך אותנו לנפילה, היה יעד לצמיחה. רבקי פתחה את ביתנו לרווחה, כאנציקלופדיה מהלכת ובידע העצום שצברה על גופה, סייעה באהבה ובהצלחה לעשרות זוגות שכל מאווה נפשם היה – להיות הורים! כשחגגנו בדמעות עשר שנות נישואין, התבשרנו באופן חד משמעי: "בדרך הטבע לא נוכל לחוות הורות משלנו". גם כאן רק רבקי בגדלותה ובעוצמותיה, קיבלה החלטה מכוננת על פיה לביולוגיה אין ערך אמיתי, ודבקה במאמר חז"ל: "כל המגדל ילד יתום בביתו, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו". אחרי שאספנו את תמר בתנו הבכורה מבית החולים התחלנו לפעול בשדה של נטישת תינוקות. יחד עם קבוצת אמהות לביאות אנו פועלים בבתי חולים מול יולדות טריות כדי לנסות ולצמצם את התופעה העצובה הזו. במסגרת המיזם הזה מלבד הסיפוק העצום על כל נטישה שנמנעת, זכינו גם בפרס פיזי וקיבלנו את יונתן כאח לתמר.

לצד העשייה האינסופית הזו הקמתי יחד עם שותפי הרב גרשון שרעבי כיתות ללימודי תואר ראשון ואפילו שני למורים בחברה החרדית. בשדה הזה זכיתי להכיר את פרופ' יערה בר און נשיאת אורנים דאז ומי שהייתה חברה בצוות ההקמה של קו. לאב. המסע בקו. לאב חרש חריש עמוק בחיי, חשף אותי לעולמות תוכן עלומים ויצר לי חיבורים נפלאים ובלתי אפשריים לכאורה. האור שהופץ ועוד יופץ בזכות קו. לאב לא ניתן לתיאור במילים ספורות. תקופת הקורונה הייתה מאתגרת לכולנו. לאוכלוסיית החינוך המיוחד היא הייתה מאתגרת שבעתיים, ולאוכלוסיית החינוך המיוחד במגזר החרדי, הרבה יותר. הצוות המדהים שלנו לא שקע ברחמים עצמיים, אלא בפתרונות מעשיים. באותו מוצ"ש מפורסם בו נסגרו שערי בתי הספר הקמנו צוות היגוי בשם "מתנות קורונה". בתקופה הזו הצלחנו בארגון ליצור יש מאין, על ידי מתן פתרונות יצירתיים, החל מהאוכלוסייה הבוגרת שנשארו 'כלואים' בדירות בכל התקופה הם והמדריכים. וכלה בהצטיידות רחבה של כלי תקשורת תומכת חילופית (תת"ח) לתלמידים ולמשפחות. רשימת ה"מתנות" התרחבה ודברים טובים המשיכו לקרות רק בזכות הנגיף הזה. הזמן הפנוי של הצוות חדור המוטיבציה והעשייה, נוצל להסתכלות פנימית וחשיבה מחודשת על תהליכים. המשיך בהנגשה אינטרנטית של חומרי למידה מותאמים, מפגשי זום מורים תלמידים, והדרכות הורים מרחוק. מה שאולי נראה טריוויאלי לכלל, אך כמעט לא מצוי בחברה החרדית. ברמה האישית. מתנת הקורונה הפרטית שלי הייתה – הזמן! פתאום מצאתי את עצמי שעות בבית. עובד קשה מול המסך כשלצידי מתנות החיים עצמן, רבקי והילדים שאין מילה שיכולה לתאר את המשמעות שלהם בחיי. כשחזרנו לשגרה הבנתי סופית ולעומק. אני חי ומסופק מאוד מהעשייה הציבורית שלי, אני שבע רצון מהשינויים הקטנים שאני מצליח לחולל בעולם. אבל מעל ולפני הכל- "בן זוג לרבקי, אבא של תמר ואבא ליונתן". וזו התכלית.

יוסי בר

סמנכ"ל, צוהר הלב

יוסי בר הוא סמנכ"ל רשת צוהר הלב המטפלת באוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. הרשת מפעילה כ-15 מסגרות ברחבי הארץ, מעסיקה למעלה מ-1000 עובדים ומטפלת בכ-1300 חניכים בכל רצף הלקויות.בעבר יוסי יזם והקים כיתות ללימודי תואר ראשון תואר שני לאוכלוסיה חרדית. בוגר השכלה ישיבתית בירושלים וחיפה, בוגר תואר ראשון בהוראה במכללת אורנים ובעל תעודת מורה מוסמך בכיר ממכללת אחיה. גר בנהריה.

יותם טולוב

כשסיימתי את לימודי משפטים לפני 15 שנה והבנתי שאני לא רוצה להיות עורך דין החלטתי ללמוד תסריטאות בסם שפיגל. כתבתי תסריטים גרועים ואחרי שנה עזבתי. ובכל זאת יצאתי משם עם שתי מתנות. היה שם קורס כתיבה יוצרת של אשכול נבו שאמר לי – לך תכתוב ספר. וכך נהייתי סופר. וגם למד איתי אחד שלא הפסיק לחייך. וכך נהייתי חבר של מקלר. בסוף גם נהייתי עורך דין. בעקבות מודעה שהתגלגלה אליי לגמרי במקרה, התחלתי לעבוד ב'בזכות'. שם לימדו אותי לכעוס. אנשים עם מוגבלות מעוררים לא פעם רחמים או השראה. אצלי זה כעס. על הפער בין איך שהחיים שלי ושל כמותי נראים לבין החיים שרובנו מדמיינים כטובים דיים עבורם. חיים במסגרות. בנפרד. בחזקתם של אחרים. הייתי עשר שנים בזכות. כעסתי. נאבקתי. צדקתי. עד שהחלטתי שדי. ירדתי ממאתיים קמ"ש לאפס.

חזרתי לכתוב. הוצאתי את הילדים מהגן. חל"ת לפני שזה נהיה קטע לאומי. היום אני מנחה סדנאות כתיבה, כותב דוקטורט (משפטים וגרונטולוגיה), מרצה, עובד על שני מיזמים (קידום חיים עצמאיים לאנשים עם מוגבלות ותיעוד סיפורי חיים) והחל מהחודש מנחה ביחד עם עדית שדה (המהממת!!) את המחזור החדש של קו. לאב 06. לקו. לאב 02 הגעתי בלי להבין לאן אני מגיע. כי מקלר, אז באתי. אני אדם של ראש ומחשבה והגעתי למקום עם לב ולאנשים עם לב. כל בן אדם צריך לפחות מקום אחד שהוא יוצא אליו מביתו, שעשוי לא רק מתכלית. שעשוי בעיקר מלב. ולכן כשדפנה התקשרה והציעה לי להנחות, התעלמתי לרגע מהנעליים הענקיות של חגית, רועי וגבי ואמרתי כן. מקסימום אבוא יחף.

יותם טולוב

מנחה קו. לאב 06-07

יותם הוא סופר, עו"ד ופעיל לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות, מנחה סדנאות כתיבה, מייעץ לארגוני חברה אזרחית ברחבי העולם לקידום שינוי מדיניות בתחום של אנשים עם מוגבלות. בעבר שימש כמנכ"ל עמותת בזכות, ניהל מספר קואליציות של ארגוני חברה אזרחית והנחה במספר תכניות חינוך. בוגר תואר ראשון במשפטים ובמדעי הרוח, תואר שני בגרונטולוגיה ובימים אלו כותב דוקטורט על זכויות של אנשים זקנים ואנשים עם מוגבלות באוניברסיטת חיפה. גר במבוא ביתר. מייסד שותף ביוזמת קו. לאב ובשיתוף עיריית באר שבע של תמיכה בקבלת החלטות לצעירים עם מוגבלות במערכת החינוך. מייסד שותף של יוזמת קו. לאב בשיתוף החברה למתנסים 'שום דבר עלינו בלעדינו'.

עו"ד יעקוב איברהים

מודה. אני אוהב לנסוע ואוהב אתגרים! בכל מקום שאני מבקר בו, אני מנסה לחוות את המציאות שלו. אני שוכח, או משתדל לשכוח, את המציאות שלי עצמי. לרוב אני נוחל הצלחה מועטה, הרבה בגלל הצבעים והמספרים שסובבים את חיי. רבים מהמספרים שאני נתקל בהם מזכירים לי את עמי, מולדתי וביתי. איך לא אעצור בקטע המחבר בין השדרה ה-48 לשדרה ה-67 בניו יורק? אפילו רק בשביל חיוך וסלפי עם מספר שלא אומר דבר לאחרים. המספר הזה הוא אני! הוא העולם של כל פלסטיני. איך אפשר לבקר ביער השחור ולשכוח שגם אני, כמוהו, מתגורר בתוך צבע – בקו הירוק? אני לא מצליח להימנע מההשוואות. מודה. חיי רצופים ניגודים. הזהות, הלאומיות, האזרחות. ניגודים של חיים. אומנם אלה מילים גדולות, אך למדתי אותן כבר מגיל צעיר, מבלי להתכונן או להתכוון לכך. את הניגודים האלה אני מבין וחי. במיוחד בשדות התעופה, בגבולות, אני חש אותם על גופי.

זו מציאות חייך כאשר האזרחות והלאומיות שלך מנוגדות זו לזו, נלחמות זו בזו, ועוד יותר מכך – כאשר שפתך ודתך הופכות לדבר משונה וחשוד בתוך מולדתך. רבים לא מבינים את הניגודים הללו "שם", אך קשה מכך – הרבה אנשים כאן לא מבינים את הניגודים האלה גם כן. אני יעקוב איברהים, בעל תואר ראשון בתקשורת ועיתונאות. ותואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית. נשוי ואב לשניים, גר מאז ותמיד באבו גוש. (ואיפה החומוס הכי טוב? הפסקתי להיעלב משאלה זו). ומה זה קו. לאב בשבילי? זו מעבדה נפלאה של ניגודים! זהויות שונות, בורות וידע, דעות קדומות וניסיון, מלחמות מיותרות אך החשוב מכל; הרבה אנשים טובים. בשנים האחרונות, אני מעביר מפגשים של "סליחה על השאלה" ומביא את זהותי להרבה תיכוניסטים יהודים שאני הערבי הראשון שהם פוגשים (מלבד ההוא החבר של אבא שלהם מהמוסך או המנקה). סלחתי להם על השאלה! מקווה שהם סולחים לי על התשובה

עו"ד יעקוב איברהים

מנהל המחלקה הציבורית ודובר התקשורת הערבית, יוזמות קרן אברהם

יעקוב איברהים הוא מנהל המחלקה הציבורית ודובר התקשורת הערבית בארגון יוזמות קרן אברהם, שם הוא פועל לקידום שילוב ושוויון זכויות לפלסטינים אזרחי ישראל. בתפקידו הקודם, שימש כעיתונאי בחדשות ערוץ 2 (ערוץ הכנסת). יעקוב הוא המייסד של עמותת סלאמיתקום (תהיו בריאים), המסייעת לאלפי חולים פלסטינים המאושפזים בבתי חולים במזרח ירושלים ובבתי החולים השונים בישראל. בוגר תואר ראשון בתקשורת ועיתונאות, תואר ראשון במשפטים, ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית. כמו כן, הוא בוגר תכניות חברתיות רבות ומגוונות ביניהן זרעים של שלום לניהול מו"מ וגישור, תכנית לפיתוח יוזמות חברתיות של פרזנטנס ועוד. גר באבו גוש.

הרב אבי נוביס-דויטש

אני אבי נוביס-דויטש נשוי לנורית ואבא לשלש/ה. כשסיימתי תיכון חשבתי שאהיה איש מחשבים, אולי מתמטיקאי. רגע לפני הצבא הלכתי ללמוד בישיבת הקיבוץ הדתי בתכנית המשלבת שירות צבאי מלא עם לימודי ישיבה – ומהר מאד גיליתי איפה הלב שלי נמצא, בין דפי התלמוד וההלכה, ויותר מאוחר הבנתי גם ששם אני פוגש את הקב"ה. ההבנה הזו גרמה לי לשנות מסלול ולהתמסר לתורה. גם בצבא השתדלתי להמשיך ללמוד כל הזמן ואחרי חמש השנים של התכנית, הוספתי עוד שלוש שנים של לימוד. אחרי שמונה שנים שרובן היה בחממה הישיבתית, המובחנת מן המציאות ומן החדשות, הבנתי שהגיע זמן לחזור אל המציאות, אל בני האדם ואל האקטיביזם שהיה חלק ממני בשנים שלפני הישיבה. בחרתי ללמוד באוניברסיטה ובמקביל לנסות לדייק את תפיסת עולמי הדתית. הבנתי שהאל שמתגלה אלי בלימוד, צריך להיות זמין לכל אחת ואחד, ושהיהדות שאני רוצה להיות חלק ממנה היא כזו שיש בה מקום לכולן וכולם כל אחד בדרך שלו ומהמקום שלו, ושגם עבודת ה' מהבמה צריכה להיות אפשרית לנשים בדיוק כמו לגברים. ההבנה הזו הובילה אותי לאמץ תפיסת עולם מסורתית (קונסרבטיבית) שמאמינה במחויבות להלכה מצד אחד, אבל גם בכך שההלכה הולכת ומושפעת משינויים במציאות, ובמבט מהפריזמה של ראשית המאה ה -21 מחויבת למציאת מקום שווה לנשים, גברים ולהט"בים. הדבר הביא אותי לחזור לבית המדרש וללמוד להסמכה לרבנות מסורתית.

הוסמכתי ב-2003 ומאז אני משמש בתפקידים רבניים שונים: הוראה, אקטיבזם ורבנות קהילה. לפני כשש שנים הוצע לי לעמוד בראש בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר המכשיר את הרבות והרבנים המסורתיים, והחלטתי לקחת עלי את האתגר הזה. בשנים אלו גבר העניין ברבנות מסורתית ובתפיסת העולם המסורתית ובעיקר גדלה הקבוצה שמעריכה ומבינה כי יש דרכים רבות להיות יהודים. התובנה הזו הביאה את בית המדרש להקים תכנית להכשרת מובילי שינוי להתחדשות יהודית שמכשירה אנשי צומת ועשייה יהודית הקשובים למגוון הקולות והצרכים של החברה הישראלית, מאוחר יותר הקמנו בתי מדרש המנגישים את התורה למי שחפץ בה בירושלים ובתל אביב, ולאחר מכן יחד גם סיגל פרץ יהלומי מקו. לאב 01 והתנועה המסורתית הקמנו את "בצוותא" בתי מדרש לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. מעט אחרי פתחנו את "אשירה תהילות" תכנית להכשרת שליחות ושליחי ציבור ספרדים-מרוקאים –עכשוויים ואשכנזים שמנהל אותה בוגר קו. לאב 02, יאיר כוכב. קו. לאב מבחינתי היה לחדד שפה שכבר הכרתי, שפה שמחויבת למגוון ומאמינה בזה שהקולות השונים והדעות השונות הם מה שיוצר את העושר במציאות שלנו. קו. לאב מבחינתי זה לחשוב הקשבת עומק לכל פרסונה ואדם כחלק מתהליך היזמות והלכידות. ובעיקר זו התחלה של חלום על סיירת כבוד האדם שבה כל קבוצה וקבוצה תבחר לעמוד לצידן של קבוצות אחרות כשהן חובות פגיעה בכבודן, אני מקווה ומאמין שיום אחד גם הסיירת תצא לפועל.

הרב אבי נוביס-דויטש

דיקן, הסמינר הרבני ע"ש שכטר

הרב אבי נוביס דוישט הוא דיקן הסמינר הרבני ע"ש שכטר, כיהן במשך תשע שנים כרב בשתי קהילות מסורתיות בישראל, ביניהן המניין המשפחתי המסורתי בכפר ורדים. כמו כן עבד כשנתיים כמחנך יהודי בברקלי ובאזור המפרץ בקליפורניה והיה מיוזמי בצוותא - קבוצות לימוד מונגשות לאנשים עם מוגבלות שכלית ברחבי הארץ. בוגר תואר שני במדעי היהדות מ- JTS. הוא היה עמית מנהיגות במכון מנדל למנהיגות חינוכית ובילה שמונה שנים בלימודי ישיבה. גר בחנתון.

ח׳יר אלבז

שלום לכולם, שמי ח'יר אלבז מקו. לאב 01 ואני יו"ר הארגון "אג'יק – מכון הנגב". אני מתגורר בישוב הבדואי תל שבע ומאמין גדול בעבודה ערבית-יהודית משותפת למען טובת הכלל. אני פעיל בתחום הזה בכל המרץ. אג'יק הינו ארגון ערבי-יהודי לשינוי חברתי הפועל משנת 2000 לפיתוח חברתי-כלכלי של החברה הערבית (כולל חברה ערבית בדואית בנגב ובערים מעורבות) ולקידום חיים משותפים. הארגון פועל כאחד מארגוני החברה האזרחית הגדולים בישראל, מעסיק כ-250 נשים וגברים ומפעיל כ-1500 מתנדבות ומתנדבים. הארגון מקדם מגוון של תכניות חדשניות במטרה לצמצם את הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית באמצעות פיתוח פתרונות יצירתיים בגישה קהילתית. תחומי הפעילות המרכזיים של הארגון הם: חינוך בלתי פורמלי ומנהיגות, פיתוח חברתי-כלכלי ושותפות ערבית -יהודית. בתקופה זו של משבר ממשיך הארגון לפעול במתכונת מותאמת לצרכים ולתקנות. למרות שנדרשנו בשל המשבר לצמצם את היקף הפעילות בשטח ומבחינה כלכלית לצמצם בכוח האדם, ממשיך הארגון להפעיל שני מערכים מרכזיים: תכניות החינוך הבלתי פורמלי ומערך הסברה ומענה בחירום. בתחום החינוך הבלתי פורמלי: המחויבות החינוכית והקהילתית שלנו לאלפי ילדי ארגון הנוער '"שביבת אג'יק" ולמאות מתנדבי שנת י"ג לא עוצרת בימי הקורונה. בשותפות עם משרד החינוך, תכניות הי"ג של הארגון ממשיכות לפעול במתכונת שמשלבת למידה מרחוק והתנדבות.

400 המתנדבים יוצאים לפעילות התנדבותית בקהילה ולצד זאת ממשיכים בתהליך הלמידה באופן מקוון. ארגון הנוער "שביבת אג'יק" ממשיך להפעיל מרחוק ילדים ובני נוער. לשם כך הקמנו אתר של הפעלות חינוכיות בשפה הערבית, המכיל משחקים והפעלות שמותאמים לשפה ולתרבות של הילדים. לאתר. בתחום ההסברה והמענה בחירום: עובדי הארגון יחד עם רשת של ארגונים, פעילים ומתנדבים עוסקים בהסברה, בחלוקת ציוד, מזון ואמצעי חיטוי וכן בהפעלת צוותים להתמודדות עם חירום ביישובים השונים. לב הפעילות הוא חדר מצב משותף לארגוני החברה האזרחית ולרשויות המקומיות בנגב, העובד בשותפות עם מחלקות הרווחה. חדר המצב מסייע בתיאום והנגשת מענה ושירותים בכפרים המוכרים והלא מוכרים: הסברה, מזון, חיטוי והיגיינה, ערכות חינוכיות, סיוע לקשישים, מענה וכלים להפגת מתח, מענה נפשי ועוד. המענה לצרכים ניתן באמצעות משאבי התנדבות, ארגונים מתמחים וסיוע חומרי מגוון בשיתוף עם משרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד הרווחה, משרד החינוך ופיקוד העורף. פעילות זו הכניסה את הארגון להגדרה של ארגון חיוני ע"י משרד הרווחה. התכנית תמשיך לפעול גם לאחר המשבר כחלק מהמוכנות הארגונית לחירום. כיו"ר הארגון האתגר הגדול ביותר איתו אני מתמודד בימים אלו הוא יצירת איתנות כלכלית שתבטיח חזרה מלאה לשגרה.

ח׳יר אלבז

צוות ההיגוי הישראלי

״קו. לאב היא פלטפורמה שמפגישה אנשים מרקעים שונים ומחפשים את המרחב המשותף. איך מתקשרים עם האחר איך יוצרים שיתוף פעולה עם האחר והיכרות מעמיקה עם האחר. פלפורמה לחיזוק הזהות האישית של כל אחד מהמשתתפים. איפה אני נמצא ומה המרחב שאני נמצא בו. הצמחת רעיונות לביצוע.״

ריקי סיטון

מאתגר הסיפור הזה של לכתוב את עצמך, אנסה בכל זאת: ריקי סיטון, אם לתשעה מופלאים, בני ברקית, אשת אברך. בוגרת מחזור המייסדים של קו. לאב, ואמא של גילי – הקולאבייבי הראשונה (מלגת לימודים מהפדרציה מובטחת) יש לי 2 פאות מקצועיות – חברותא ומשפיעים פרויקט חברותא -איילת השחר מחבר בין נשים חרדיות לחילוניות, כיום 16,000 אישה ואיש פעילים בחברותא ומתחזקים קשר אישי עם חברה מעולם מקביל. מעבר לפרויקט של שיחות טלפון קיימים מפגשי עומק תהליכיים בחינוך (השתלמויות), באקדמיה (מפגשי סטודנטיות) ובקהילה (מפגשים ותיאטרון). כל הפרויקטים נעשים בשותפות עם עמותות/ארגונים מקבילים חילונים. פעם פחדתי מזה מאוד, היום אנחנו מבינים שזה הכח שלנו ושאי אפשר לדבר חברותא בלי לעשות חברותא. משפיעים – בשנתיים האחרונות הייתי חלק מצוות משפיעים, אני רכזת הקבוצה והייתה לי הזכות ללוות את קבוצת הפיילוט הראשונה של צוערות חרדיות לשירות המדינה ולשלטון המקומי. לצערי, בשל השתדלות יתר של שדולת הנשים עבורנו התוכנית הוקפאה (יכול לפרנס דיון שלם).

מילה על גשר המחנכים – היוזמה של קינלי ושלי בקו. לאב עסקה בחיבור בין חרדים לחילונים, רצינו מאוד להשפיע בתחום והחלטנו להפעיל יוזמה בתחום החינוך, הקמנו השתלמות למנהלי בתי ספר שכללה שיח ויזמות. זה נשמע פשוט, אבל אני יכולה לומר שזה הפרויקט הכי מורכב שעסקתי בו. יותר מפעם אחת רציתי לשחרר את הפרויקט וללכת לעשות במקומות שרוצים ושמחים בעשיה שלנו. אבל רגע אח"כ אני מבינה שאם כל כך קשה, סימן שזה ממש חשוב.

בשנה האחרונה היו השתלמויות קיץ למורות בירושלים, בפתח תקוה, בנתניה וברחובות, היה מדהים! ותודה לשושי שפיגל על העזרה. חולמת להפוך את ההשתלמות הזו לחלק בסיסי מסל ההשתלמויות שזמין לכל איש חינוך. מנצלת את הבמה לבקש רעיונות, חיבורים ושותפויות לקדם את הנושא. כמו אצל כולם גם אותנו פגשה הקורונה בלי הודעה מוקדמת מראש, בפרויקט של החברותות הטלפוניות מדובר דווקא בהזדמנות גדולה, יש עליה משמעותית של מצטרפים משני הצדדים. המפגשים כמובן מאותגרים מאוד היות ומדובר במפגשים מעורבים של חרדים וחילונים ואנחנו החרדים מאותגרים טכנולוגית. אנחנו לומדים תוך כדי תנועה ומנסים להתאים את עצמנו לתקופה.

ברמה האישית, לא נעים לומר שדווקא התקופה הזו היא מתנה לחיים. הזמן הזה להכיר את החיים של הילדים, את הילדים וקצת את עצמנו, הוא לא פשוט אבל ממש עושה טוב. ואי אפשר חרדית מבני ברק בלי מילה על חרדים, חילונים והקורונה שביניהם: שאלה אותי חברה חרדית איך אני מתמודדת עם העליהום הזה על החרדים, באתי לענות לה את התשובות הרגילות, אבל פתאום עצרתי והבנתי שאמנם יש עלי עליהום, אבל מסוג אחר לחלוטין: אין לכם מושג כמה שיחות דואגות קבלתי כשהתחיל הסגר על בני ברק, הרעיפו עלינו אהבה, אפילו היו תוכניות כתובות של מילוט מהעיר לאיזה קיבוץ. ואז הבנתי שההבדל בין שנאה והסתה לאמפטיה ודאגה הוא היכרות, ככה פשוט. ואיזו זכות זאת להכיר אנשים מדהימים כמוכם!

ריקי סיטון

מנהלת פרויקט ״חברותא״, איילת השחר

ריקי סיטון היא מנהלת פרויקט חברותא בעמותת איילת השחר ורכזת קבוצת הנשים בתוכנית משפיעים. בעבר הקימה וניהלה גני ילדים ברחבי הארץ, הקימה והפעילה בתים חמים (מועדוניות נוער) ביפו, ברמלה ובלוד, הייתה מרצה במכללת ירושלים והנחתה קורס בכתיבה אקדמית וקורסים נוספים. בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים מהקריה האקדמית אונו ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בניהול טכנולוגיות מידע ממכון לב, ירושלים. גרה בבני ברק. מייסדת שותפה של יוזמת קו. לאב - גשר המחנכים.

תומר אביטל

היי, אני תומר אביטל, בוגר של מחזור 02. אני עיתונאי, מלמד סדנאות כתיבה ואקטיביזם, מרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי וגם מחבר ספר המתח 'המשכן' (הוצאת עם עובד). ייסדתי את שקוף, כלי תקשורת שנמצא בבעלות מלאה וישירה של הציבור, ופועל בהכוונתו במטרה לספק עיתונות נושכת, עצמאית ומעמיקה.

בזמן הפנוי שלי אני מסייע לאנשים לתבל את השגרה עם קטעי שירה ואמנות מעוררי מחשבה (חפשו בגוגל נשנושי שירה!).

קו. לאב בשבילי זה המיקרו שגורם לי להתאהב בקוסמוס הישראלי. פגשתי שם אנשים מכל המגזרים שפתחו לי את הראש, בין היתר יוסי בר. כשהתחתנתי במסגרת תכנית הטלויזיה חתונמי, וראיתי מהחופה אותו יושב שם בקהל מחייך עם הילדה שלו – התרגשתי מאוד.

בזכות קו. לאב פגשתי גם את יוני צ'ונה שבזכותו בדקתי איך הבריונות בבתי הספר הורסת את הפוליטיקה הישראלית בפודקאסט שהקלטנו לאחרונה.

תומר אביטל

עיתונאי, שקוף

תומר אביטל הוא עיתונאי המוביל את כלי התקשורת הציבורי שקוף, מלמד סדנאות כתיבה ואקטיביזם, ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. הוא זכה בפרס דיגיט לעיתונות דיגיטלית מצטיינת ודורג ברשימת 100 המשפיעים בתקשורת של גלובס. בזמנו הפנוי הוא שולח שירה ואמנות לתיבול השגרה בקבוצה מיוחדת שייסד ונקראת נשנושי שירה. גר בתל אביב.

קול קורא למחזור 08
הרישום בימים אלו